ע"א 4305/91

תקציר

הכרעת הדין בתיק הערעור שנידונה בפני השופט טל ועמיתיו נוגעת לתוקפה של צוואה ולהכרה בידועים בציבור. המערערת, יהודית שדה, התנגדה לקיום הצוואה שהותיר אחריו המנוח, ישראל קבור, ותבעה מחצית מעיזבונו כידועה בציבור שלו, או לחילופין מזונות מהעיזבון. המשיבים היו שני ילדיו של קבורס מנישואיו הקודמים. בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק בעבר לטובת המשיבים, אישר את הצוואה ודחה את טענותיו של שדה. פסק דינו של השופט טל בוחן ביסודיות את שלוש הטענות העיקריות שהעלה המערער כנגד החלטת בית המשפט המחוזי. ראשית, נבדקה כשירותו הנפשית של המנוח בעת חתימת הצוואה, והשופט לא מצא סיבה לפקפק בכשירותו, בהסתמך על עדויות רופאיו ועורך דינו של המנוח. שנית, נדחתה גם הטענה בדבר השפעה בלתי הוגנת והשתתפות בעריכת הצוואה על ידי הבן המשיב. השופט הסכים עם בית המשפט המחוזי כי מעשיו של הבן אינם מהווים השפעה בלתי הוגנת או פוסלים את הצוואה לפי סעיף 35 לחוק הירושה. לבסוף, בחן השופט את מעמדו של המערער כידוע בציבור ומצא כי מערכת היחסים בין שדה לקבור אינה עולה כדי שותפות גורל והקרבה הדדית כנדרש בחוק. לפיכך, היא לא הייתה זכאית למזונות מהעיזבון. השופט הגיע למסקנה כי הצוואה תקפה וכי טענות המערער נגדה אינן מבוססות. הערעור נדחה, והמערערת חויבה לשלם למשיבים הוצאות ושכר טרחה. פסק דינו של השופט טל שב והדגיש את כשרותה של הצוואה והדגיש כי לא הוכר מעמדו של המערער כידוע בציבור.