ע"ע 300205/98

תקציר

הערעור מתייחס לתביעה שהגיש עובד, מר אבני, נגד מעסיקו, אמפא, וההסתדרות הכללית על כך שלא מנעו את פיטוריו מחברת אמפא. מר אבני טען כי ההסתדרות לא ייצגה אותו נאמנה כאשר אפשרה לאמפר לקבוע גיל פרישת חובה של 65 שנה, דבר שהביא לפיטוריו ולאובדן קצבאות. ההסתדרות הגישה בקשה לדחיית התביעה נגדה, שהתקבלה על ידי בית הדין האזורי. מר אבני ערער על החלטה זו. בית הדין הארצי לעבודה קבע כי החלטת בית הדין האזורי לדחות את התביעה נגד ההסתדרות הייתה מוצדקת. בית הדין הדגיש כי לארגון עובדים יש חובת ייצוג הולם כלפי עובדיו, אך הוא אינו מפר חובה זו בדרך כלל בכך שהוא מסכים לתנאים המיטיבים עם כלל העובדים, גם אם הם עלולים לפגוע באנשים מסוימים. אלא אם קיימים היבטים של קנוניה או אי חוקיות, בית הדין לא יתערב בשיקול הדעת של הארגון בייצוג חבריו. במקרה זה, הסכמת ההסתדרות לגיל פרישת חובה נמצאה סבירה ועולה בקנה אחד עם האינטרסים של כלל העובדים, כמו גם עם הפרקטיקה הרווחת בהסכמים כלכליים ובחקיקה רבים. יתר על כן, החוק הישראלי אינו מכיר במושג "ייצוג בלתי הולם" בדומה לארה"ב, שם נדרשים העובדים לפעול בערוצי הארגון. בית המשפט דחה גם טענות פרוצדורליות שהעלה מר אבני בדבר היעדר נציגי ציבור והיעדר דיון ענייני, וקבע כי בית הדין האזורי קיים דיון הוגן. לפיכך, הערעור נדחה, וההחלטה למחוק את ההסתדרות כצד לתביעה אושרה.