ע"פ 8435/17

תקציר

בפסק דין זה מחליטה ערכאת הערעור לקיים את גזר דינו המקורי של המערער, שהורשע בהצתה, לאחר ששקלה את הערעור ושמעה את הצדדים. בית המשפט מדגיש כי הוא כמעט שאינו מתערב בגזר הדין, אלא אם קיימות נסיבות חריגות או חריגה ברורה ממדיניות הענישה הראויה. המערער לא הוכיח תנאים כאלה, שכן עונשו התיישר עם מקרים דומים והיה בקצה התחתון של קשת הענישה. בעוד שעל שותפו של המערער נגזרו עונשים קלים יותר בשל סיוע לביצוע העבירה בלבד ומסלול ברור לשיקום, בית המשפט לא מצא הצדקה לשנות את עונשו של המערער בהתבסס על הליך השיקום הנוכחי שלו, למרות התקדמות חיובית מסוימת עליה דיווח שירות המבחן. כן החליט בית המשפט לחפוף את המאסר המותנה לתקופת המאסר בשל מצבו הבריאותי של המערער וסימני שיקום קלים, תוך חריגה מכלל הענישה המצטברת. לפיכך, על המערער לרצות עונש מאסר של 10 חודשים, בניכוי הזמן שכבר ריצה. בית המשפט מכיר בתיקון האחרון לחוק העונשין, אך סבור כי המאסר ראוי על בסיס משקלם של שיקולי הענישה. ההחלטה, עליה הסכימו השופטים מ' מזוז וג', כוללת הנחיות לוגיסטיות להסגרתו של המערער לרשויות.