ע"א 87/15
פסק-דין עליון
תקציר
בית המשפט בחן את המקרה הנוגע לפרשנותו של חוזה טרום חקיקה, תוך התמקדות בשאלה האם הזכויות לבנייה עתידית על מגרש משותף שייכות לצד אחד בלבד. לאחר שניתח את לשון החוזה ואת התנהגות הצדדים לאחר ההסכם, הגיע בית המשפט למסקנה כי יש לדחות את הערעור במידה רבה. היא הכירה בכך שבעוד שמלכתחילה היו כוונות לחלוקת רכוש שוויונית, החוזה החתום העניק במפורש לשמואל וליורשיו זכויות לבנות קומות נוספות על הגג. בית המשפט ראה בלשון החוזה את המדריך הפרשני העיקרי, המחוזק בהתנהלות בת עשרות שנים בהן לא הועלו טענות נגד התפתחותו של שמואל. למרות שהמערערת טענה כי ההסכם מכוון לשוויון, הראיות הוכיחו כי הלשון המפורשת העדיפה את שמואל, דבר המשקף את הבנת הצדדים בעת החתימה. עם זאת, בית המשפט קיבל חלקית את הערעור בעניין שינויי ייעוד; אם נוצרו זכויות חדשות בשל אלה, הן היו אמורות להתחלק שווה בשווה בין הצדדים כמו זכויות המגרש המקוריות שלהם. בית המשפט, בהתאם לממצאים אלה, הורה הוצאות ושכר טרחה למערערת, ואישר את פסק דינה של השופטת א' ברון בהסכמת השופטים נ' הנדל ומ' מזוז.
חקיקה מקושרת
ע"א 87/15 אורי צבי נורדן נ' גיורא גרינברג, עליון (16.10.2017)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.