ת"פ 40385/07

תקציר

הנאשם הורשע בשוד לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 על סמך זיהויו על ידי שני עדי ראייה, פ' וא' פ' זיהו את הנאשם משום שהכיר אותו לפני האירוע, ואילו גם זיהויו של א' את הנאשם במסדר זיהוי מצולם היה אמין. למרות שפ' תיאר את הקפוצ'ון שלבש התוקף כסגול, הדבר לא נחשב להבדל משמעותי לאור הגוונים הדומים, והקפוצ'ון שנמצא בביתו של הנאשם לא נחשב לראיה חותכת. הנאשם טען כי היה לו אליבי, שהה בביתו עד השעה 17:00 ולאחר מכן ביקר חבר, אך טענתו לא הייתה משכנעת, מה גם שלא נתמכה בראיות או עדים כלשהם. השופט התייחס גם לכמה מחדלי חקירה, כגון אי לקיחת טביעות אצבע או בדיקת רישומי טלפון, אך ראה בהם חסרי משמעות לאור הראיות האחרות נגד הנאשם. בסך הכל, השופט הרשיע את הנאשם, ומצא את ראיות התביעה אמינות ודי בהן כדי לגבור על טענת האליבי הבלתי משכנעת של הנאשם.