ת"א 6961-09-19

תקציר

פסק דין זה נובע מסכסוך מקרקעין מורכב שהחל בתביעה שהוגשה בשנת 2008 לתיקון הרישום בטאבו. בתיק היו מעורבים מספר גורמים, בהם המנוח נימר, שטען למחצית הבעלות על חלקת אדמה, והאחים ג'רוס, שהיו רשומים כבעלים. בית המשפט המחוזי בחיפה פסק לטובת נימר, אך החזקה בפועל בקרקע נותרה בידי האחים ג'רוס. בהמשך הגיש נימר תביעה נוספת לפירוק השותפות ולהחזרת החזקה בחלקו בקרקע. תביעה זו הובילה למאבק משפטי ממושך, שכלל מספר ערעורים, והביאה לקביעה כי הדרך הטובה ביותר לפירוק השותפות היא באמצעות חלוקת הקרקע בעין. עם זאת, הנתבעים, בהם אלמנתו של כרים ג'רוס, המשיכו להתנגד לפינוי וחלוקת הקרקע. הנתבעת האלמנה טענה כי זכות הבעלות שלה אינה ניתנת לביטול וכי התובעת, שרכשה את חלקו של נימר בקרקע, הייתה מודעת לתפיסת הנכס ולכן לא יכלה לדרוש דמי שימוש. עוד טענה כי הסכם המכר בין נימר לתובע הוא חוזה לטובת צד שלישי, הפוטר אותה מתשלום דמי שימוש. בנוסף, הנתבע טען כי התובע מממש את זכויותיו בחוסר תום לב. בית המשפט דחה את טענות הנתבע וקבע כי ההיתר החופשי להשתמש בחלקו של נימר בקרקע בוטל בעת הגשת התביעה לפירוק השותפות. בית המשפט קבע כי הנתבעת לא הביאה ראיות לזכות בלתי חוזרת וכי הסכם המכר אינו מהווה חוזה לטובתה. זאת ועוד, בית המשפט לא מצא חוסר תום לב מצד התובעת וקבע כי הנתבעת, שהחזיקה באופן ייחודי במקרקעין, חייבת בתשלום דמי שימוש נאותים עבור חלקו של התובע. באשר לגובה דמי השימוש, מינה בית המשפט מומחה אשר סבר כי דמי השימוש החודשיים החדשים עבור חלקו של התובע יעמדו על 1,875 ₪. עם זאת, בית המשפט סטה מחוות הדעת של המומחה וקבע סכום גבוה יותר, וקבע כי טווח דמי השכירות הסביר עומד על 3,000-3,500 שקל לדירה, כולל מחצית המגרש. בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לתובע סך של 274,507 ₪ כדמי שימוש נאותים עבור התקופה שמיום ביטול ההרשאה החופשית ועד להגשת התביעה, וכן תשלום חודשי בסך 3,300 ₪ עד לפירוק השותפות במקרקעין והשבת חלקו של התובע במקרקעין. בנוסף, הנתבע חויב בהוצאות המשפט, שכר טרחת המומחה ושכר טרחת עורך הדין של התובע.