ע"א 3251/02

תקציר

הערעור והערעור שכנגד מתייחסים לפסק דין שניתן לטובת המשיבים, ופסק להם פיצויים בסך 113,500 ש"ח בעקבות תאונה באתר בנייה בו עבדו שגרמה להם לפציעה. המערערת, שהייתה הקבלן הראשי באתר, טוענת כי לא הייתה להם כל רשלנות כלפי המשיב ולכן לא הייתה להם אחריות נזיקית. לטענתם, האתר נשלט על ידי קבלן המשנה, המשיב מס' 1, שהיה האחראי הבלעדי לאמצעי הבטיחות. עם זאת, בית המשפט מוצא כי כקבלן ראשי, המערערת הייתה אחראית למינוי מנהל עבודה ולבדיקת בטיחות הפיגומים, ולפיכך מקיימת את פסיקת האחריות הקודמת. עוד טוענת המערערת, כי היה על בית המשפט לחלק את האחריות הנזיקית בינם לבין המשיב מס' 1, וכי סכום הנזק שנפסק היה שגוי. בית המשפט דוחה טענות אלה, וקובע כי גובה הנזק נקבע כראוי על סמך הראיות הקיימות. בערעור שכנגד, שהוגש על ידי המשיב, נטען כי לא היה מקום לנכות את תגמולי המוסד לביטוח לאומי מסכום הנזק שחב המשיב מס' 1, שכן לא שילם דמי ביטוח לאומי. בנוסף, תביעת המשיב לפיצויי פגיעה נדחתה על ידי המל"ל מחמת התיישנות. בית המשפט פוסק לטובת המשיב בעניין ניכוי פיצויי הפגיעה מסכום הנזק שחב המשיב מס' 1, שכן התביעה נדחתה במועד והמערערת אינה מסתכנת עוד בכפל תשלום. עם זאת, בית המשפט מורה כי קצבת הנכות הפוטנציאלית של המשיב מס' 2 תופקד בקופת בית המשפט, תנוכה מסכום הנזק שחבה המערערת אם תתקבל התביעה, ותשולם במלואה אם תידחה. עוד קובע בית המשפט כי על המשיבה מס' 1 לשפות את המערערת בגין כל סכום שתשלם למשיבה מס' 2, שכן חובתה נובעת מחוזה ולא מפקודת הנזיקין. לפיכך, שונה פסק הדין הקודם, שהעניק למשיב מס' 2 סך של 113,500 ש"ח, לפיו: המשיב מס' 2 יקבל סכום זה בתוספת 20,000 ש"ח נוספים (סכום פיצויי הפגיעה), ו-35,000 ש"ח הנותרים (קצבת הנכות) יופקדו בקופת בית המשפט. אם התביעה לקצבת הנכות תידחה על ידי המל"ל, גם סכום זה יתווסף לפסק הדין. אם תתקבל, ישקול בית המשפט מחדש את חלוקת האחריות הנזיקית בין המערערת לבין המשיב מס' 1, וינכה סכום מתאים מתוך 35,000 ש"ח.