ע"ב 301022/96

תקציר

התובעת, כלכלנית ועובדת לשעבר בחברת התיווך הנתבעת, הגישה תביעה לפיצויי פיטורים, פיצוי בגין ימי עבודה שלא נוצלו, החזר דמי לידה שלא שולמו ופיצוי בגין עוגמת נפש בעקבות חזרתה מחופשת הלידה. התובעת טענה כי הנתבע סירב להעסיק אותה מחדש בשל היותה בהריון, ואילו הנתבעת טענה כי התובעת נטשה את עבודתה. השופט מצא את גרסת הנאשם לאירועים אמינה יותר. התובעת לא הייתה זכאית לאף אחד מהפיצויים הנתבעים מאחר שנטשה את עבודתה ולא התכוונה באמת ובתמים לחזור לאחר חופשת הלידה. עם זאת, מאחר שלנתבעת היה נוהג של מתן פיצויי פיטורים לעובדים בעקבות שינוי בעלות, ולתובעת לא נמסר על המעבר למעסיק חדש, היא זכאית לפיצויי פיטורים. השופט פסק לתובע פיצויי פיטורים, אך הפחית את הסכום עקב מחלוקת אמיתית, והורה לנתבע לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 1,000 ₪ + מע"מ בתוך 30 יום.