בד"א 32/18

תקציר

שני ערעורים אלה עוסקים בעונש שהוטל על עו"ד גבי שלום – המערער בד"א 32/18 והמשיב בד"א 34/18 – על ידי בית הדין המשמעתי המחוזי בחיפה, בעקבות הרשעתו במספר עבירות. תחילה נגזרו על המשיב שלא בפניו 18 חודשי השעיה, שנת מאסר על תנאי למשך שלוש שנים והוצאות בסך 5,000 ₪. עונש זה הופחת בהמשך ל-12 חודשי מאסר על תנאי, שנת מאסר על תנאי למשך שלוש שנים והוצאות בסך 2,000 שקל. שני הצדדים ערערו על החלטה זו, בטענה כי בית המשפט שגה בכך שלא קבע טווח ענישה ולא הציב את שלום בתחומו. המערער ביקש להחמיר בעונשו של שלום, והציע טווח של חמש שנים עד השעיה לצמיתות. הם הדגישו את חומרת מעשיו של שלום, את חוסר קבלת האחריות שלו ואת הצורך בהרתעה. בתוך כך, ביקש שלום להקל בעונשו, תוך שימת דגש על עברו הנקי, נסיבותיו האישיות והיעדר נזק ממשי שנגרם לו בעבירותיו. הערעורים התמקדו בטענה כי בית משפט קמא לא יישם את עקרונות תיקון 113 לחוק העונשין, המנחה את גזר הדין. אמנם יש הסכמה לגבי יישומו בתיקים משמעתיים, אך לא ברור כיצד יש ליישמו. תיקון 113 נועד להבטיח אחידות ומידתיות בענישה, בהתחשב בגורמים כגון הנזק שנגרם, כוונת העבריין ונסיבות העבירה. בתיקי משמעת, היעדר עונשים קבועים לעבירות ספציפיות הופך את קביעת העונש ההולם למאתגרת יותר. על בית המשפט לשקול את מהות העבירה, את נסיבותיו של הנאשם ואת הצורך להרתיע מפני התנהגות דומה בעתיד. בעבירות של שלום, טווח ענישה סביר הוא השעיה או קנס. גזר דינו של שלום, המנותח מבעד לעדשת תיקון 113, אינו לטובתו. הוא פגע קשות בערכים המרכזיים במקצוע עריכת הדין, הפר את חובת הנאמנות וניצל את אמון מרשו. הרשעתו לאחר מכן בעבירות אתיות דומות מכבידה עליו. למרות שבית המשפט הכיר בנסיבותיו האישיות של שלום, לרבות בעיותיו הבריאותיות, הוא מצא כי בית המשפט קמא שקל די הצורך גורמים אלה בפסק דינו. נוכח היעדר התערבות ממשית בעונשים וההשעיה הקודמת שהוטלה על שלום, החליטה ערכאת הערעור שלא לשנות את העונש מעבר לכך. לפיכך, דחה בית המשפט את שני הערעורים, ואישר את החלטת בית משפט קמא להטיל על שלום 12 חודשי השעיה, מאסר על תנאי והוצאות. פסק דין זה נועד לאזן בין האינטרסים של שני הצדדים, ולא להציב את שלום בראש או בתחתית טווח הענישה. תקופת ההשעיה תפעל במקביל לכל השעיות קיימות, החל ממועד הצגת פסק הדין.