רע"א 573/14

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, המתמקד בעקרונות משפטיים וחידושים, בלבד בהתבסס על הנתונים שהוצגו: **החלטה לגבי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנוגע לזימון עדים.** **רקע:** ההליך המשפטי החל בתביעת נזקי גוף של המבקש, ד"ר פלוטקין, נגד המשיבה 1 (יצרנית חיסון) בטענה לנזק שנגרם כתוצאה מהחיסון. התיק נמצא בבית המשפט המחוזי במשך תשע שנים. ההליך הנוכחי נוגע לבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שאישרה למשיבה לזמן לעדות את ד"ר סייפרט, במקום את מר בויס, כפי שדרש המבקש. **עקרונות משפטיים מרכזיים:** 1. **סמכות בית המשפט לקבוע את זהות עדי התביעה:** * **עקרון:** בית המשפט קבע באופן חד משמעי כי למבקש (התובע) אין "זכות קנויה לקבוע את זהות הגורם מטעם המבקשת [המשיבה כאן] שיתייצב לעדות". * **הלכה/חידוש:** עיקרון זה מבטא את חלוקת התפקידים בין הצדדים לבין בית המשפט. בית המשפט אינו מתערב בשיקול דעתה של כל צד בבחירת עדיו, אלא אם קיימת סיבה מיוחדת לכך (כגון השפעה על הגינות ההליך). שיקול הדעת בעניין זה נתון בידי בעל הדין עצמו. 2. **פרשנות והחלת החלטת בית המשפט העליון (רע"א 828/13):** * **עקרון:** בית המשפט העליון (במסגרת רע"א 828/13) קבע כי המשיבה תמציא "תצהיר בחתימת אדם מוסמך מטעמה אשר ביצע את הבירור בעצמו", בנוגע לחיפוש במאגרי מידע. * **החלטת המחוזי והעליון:** בית המשפט המחוזי קבע בתחילה כי התצהיר שהוגש אינו עומד בדרישה זו, וכי על התצהיר להינתן על ידי מי שביצע את החיפוש עצמו, מר בויס. עם זאת, בהחלטה הנדונה, קיבל בית המשפט את בקשת המשיבה לאפשר לה לזמן את ד"ר סייפרט, מאחר שגם הוא "בדק את מאגרי הנתונים של המשיבה ולפיכך הוא עונה על הדרישות". * **הלכה/חידוש:** ההחלטה מבהירה את הגמישות בפרשנות והחלת הוראות בית המשפט. נקבע כי הדרישה המקורית ל"אדם מוסמך אשר ביצע את הבירור בעצמו" אינה מחייבת דווקא את האדם הראשון שבו נקב בית המשפט (מר בויס), אלא כל אדם מוסמך אחר מטעם החברה, אשר אכן ביצע את הבירור בעצמו. השיקול המרכזי הוא ביצוע הבירור בפועל על ידי מי שנותן את התצהיר. 3. **תצהיר גילוי מסמכים לעומת תצהיר עדות ראשית:** * **עקרון:** בית המשפט מבחין בין תצהיר גילוי מסמכים לבין תצהיר עדות ראשית. * **הלכה/חידוש:** ההבחנה חשובה לעניין זכות החקירה הנגדית. בית המשפט מציין כי "אין זכות לקרוא לחקירה נגדית את החתום על תצהיר גילוי מסמכים" (לפי יואל זוסמן, סדרי הדין האזרחי). עם זאת, הוא מוסיף כי "בענייננו, משקבע בית המשפט המחוזי שיש למבקש זכות לחקור את מי שערך מטעם המשיבה את החיפוש במאגרים... רשאית המשיבה להחליט מי ימסור עדות זו מטעמה". המשמעות היא שגם אם היתה זכות לחקור את מי שביצע את החיפוש, המשיבה עדיין יכולה לבחור מי מטעמה ימסור עדות זו. הבהרה נוספת היא שבשלב ההוכחות, בעל הדין חופשי להחליט מי יעיד מטעמו, ו"לא בהכרח מי שחתום על תצהיר גילוי מסמכים מחויב להיות גם עד במשפט". 4. **שיקול דעת הערכאה הדיונית בנוגע ללוחות זמנים:** * **עקרון:** בית המשפט העליון לא התערב בהחלטת בית המשפט המחוזי בנוגע לשינוי בלוח הזמנים. * **הלכה/חידוש:** קביעה כי "שינוי מלוח הזמנים שנקבע... מסור לשיקול דעת הערכאה הדיונית ואין כל מקום להתערבות בהחלטותיה בעניין זה, מה גם שהמבקש לא הצביע על עיוות דין שנגרם לו עקב כך". עיקרון זה מדגיש את עקרון כבוד הדבר לערכאה הראשונה ואת הצורך בהצגת עיוות דין מהותי כדי להצדיק התערבות. 5. **החלטות ביניים לעומת החלטות חלוטות:** * **עקרון:** החלטות ביניים אינן חלוטות וניתנות לשינוי. * **הלכה/חידוש:** השופט ציין כי "כשמדובר בהחלטת ביניים, ניתן לשנותה, אם הדבר מתחייב ומוצדק, ואין להתייחס אל החלטת ביניים כהחלטה חלוטה, גם אם לא הוגשה לגביה השגה". עיקרון זה מאפשר גמישות דיונית ומניעת קביעות נוקשות בהליכים הנמשכים. 6. **ניהול הליך סרק וחיוב בהוצאות:** * **עקרון:** בית המשפט רשאי לחייב בהוצאות במקרה של ניהול הליך סרק. * **הלכה/חידוש:** למרות שהמשיבה לא התבקשה להשיב, השופט ציין ש"לא היה כל מקום להגשת בקשה זו" וכי "קיימת סמכות לחייב בהוצאות לטובת אוצר המדינה במקרה של ניהול הליך סרק". אף שההחלטה בפועל היא שלא לחייב בהוצאות, ההתייחסות מהווה אזהרה לצדדים ומבטאת עקרון של ניהול הליכים יעיל ותכליתי. **חידושים משפטיים:** * **הרחבת הפרשנות של "אדם מוסמך אשר ביצע את הבירור בעצמו":** ההחלטה מרחיבה את האפשרויות למי יכול להעיד ולהגיש תצהיר גילוי מסמכים, בכך שהיא מאפשרת לכל אדם מוסמך בחברה אשר ביצע את הבירור בפועל, ולא רק לראשון שזוהה. זהו חידוש פרקטי המאפשר לחברות גדולות לבחור את הנציג המתאים ביותר למתן העדות, מבלי להינעל על אדם ספציפי. * **הבחנה בין שלב גילוי המסמכים לשלב ההוכחות:** ההחלטה מבהירה באופן משמעותי את ההבחנה המשפטית בין הצורך בגילוי מסמכים (כאשר דרישת החקירה הנגדית פחות נוקשה) לבין שלב ההוכחות (כאשר בעל הדין חופשי לבחור את עדיו). זהו חידוש הנוגע להבנת הדינמיקה של ההליך האזרחי. **סיכום:** ההחלטה מדגישה את עקרונות היסוד של ניהול הליך משפטי אזרחי: שמירה על סמכות בית המשפט, מתן פרשנות גמישה להחלטותיו, הבחנה ברורה בין שלבי הדיון השונים (גילוי מסמכים לעומת הוכחות), והקפדה על ניהול הליך תכליתי ויעיל. השופט צ' זילברטל דחה את הבקשה, תוך שהוא מבסס את החלטתו על עקרונות אלו, ומבהיר כי אין למבקש זכות קנויה לקבוע מי יעיד מטעם המשיבה, וכי החלטות ביניים ניתנות לשינוי.