ע"א 8817/04

תקציר

שני ערעורים אלה, שהוגשו על ידי העיריות רמת גן והרצליה, מציגים סוגיה משפטית משותפת הנוגעת לשיעור מס הרכישה החל בעקבות רכישת זכויות במקרקעין על ידי העיריות. השאלה המרכזית היא האם העיריות זכאיות לשיעור מס רכישה מופחת, כאמור בסעיף 8 לתקנות מס שבח מקרקעין (מס רכישה). סעיף זה פוטר רשויות מקומיות מתשלום מס רכישה על מקרקעין "שאין בהם ולא תהיה בהם הכנסה עתידית". הערעורים מעלים גם סוגיה נוספת, ייחודית לפרשת רמת גן, הנוגעת להכללת שווי המטלטלין והציוד בשווי הרכישה הכולל של המקרקעין. בית המשפט קובע כי יש לפרש את המונח "הכנסה" בסעיף 8 כמשמעותו הכנסה מפעילות מסחרית. מאחר ששתי העיריות מפעילות תיאטראות המייצרים הכנסות ממכירת כרטיסים - גם אם בהפסד כאשר מביאים בחשבון את עלויות הסבסוד - הן אינן זכאיות לשיעור המס המופחת. מסקנה זו מתקבלת למרות טענות העיריות כי תיאטראותיהן פועלים למטרה ציבורית ואינם מרוויחים. בית המשפט מדגיש כי המטרה הזמנית של הפעילות התיאטרונית של העיריות היא לייצר הכנסה, גם אם היא תופנה בסופו של דבר לסבסוד שירותים עירוניים אחרים. כמו כן, בית המשפט מסכים עם החלטת הערכאה הנמוכה יותר, לפיה אין לכלול את שווי המטלטלין והציוד שהותקנו בתיאטרון רמת גן בשווי הרכישה של המקרקעין, שכן פריטים אלה ניתנים להפרדה מהבניין. לפיכך, הערר שהגישה עיריית רמת גן נדחה, והמטלטלין לא יחויבו במס במסגרת רכישת המקרקעין. פסק הדין במקרה זה חל באותה מידה גם על ערעורה של עיריית הרצליה, המציג עובדות וטיעונים דומים. שתי העיריות יישאו בהוצאות המשפטיות שלהן.