ת"א 37823/04

תקציר

פסק דין זה סובב סביב תביעה שהגישה אישה, בבקשה לפירוק שותפות בנכס שבבעלותה ובבעלות בעלה. הנכס המדובר, דירה בחולון, היה בבעלות משותפת של בני הזוג ושימש למגוריהם. עם זאת, הבעל צבר חובות, מה שהוביל למינויו של עו"ד אבי נמזוביץ' ככונס נכסים לניהול מכירת זכויותיו בנכס ולהסדרת החובות. האישה, שלא הייתה צד להליכי המימוש, ביקשה פסק דין הצהרתי שיפטור אותה מחובות בעלה ויצהיר על עצמה כדיירת מוגנת. הכונס, לעומת זאת, טען כי הוראות סעיף 40א לחוק המקרקעין מאפשרות לו לבקש את פירוק השותפות מבלי להתחשב בזכויות הדיירות המוגנות של האישה. בית המשפט פסק לטובת האישה, תוך הכרה בזכויות הדיירות המוגנת שלה לפי סעיף 33(ד) לחוק הגנת הדייר. הודגש כי תכליתו של סעיף 40א לחוק המקרקעין, שנועד להסדיר את היחסים בין בני זוג, אינה צריכה להיות מנוצלת על ידי צדדים שלישיים כמו נושים כדי לאכוף פירוק שיתוף בניגוד לאינטרסים של בני הזוג. פסק הדין הדגיש את המשמעות החברתית של ההגנה על בית המשפחה והכיר ברגישות סביב מכירה כפויה של נכסי מגורים. בעקבות זאת, הורה בית המשפט על פירוק השותפות באמצעות מכירת הנכס תוך כיבוד זכויות הדיירות המוגנות של האישה. התמורה מהמכירה, לאחר ניכוי הוצאות ושכר טרחת כונס הנכסים, תחולק שווה בשווה בין הכונס לאישה. בנוסף, מונה עו"ד אבי נמזוביץ' ככונס נכסים על מנת לפקח על פירוק השיתוף במקרקעין ולהבטיח את מכירת הנכס תוך שמירה על זכויות האישה. כונס הנכסים היה אחראי גם על הכנת שמאות וניהול תהליך המכירה. פסק הדין פירט גם את פיצויי הכונס וקבע כי שני הצדדים יישאו בהוצאותיהם. יצוין, כי בית המשפט הדגיש כי זכותו של הכונס לבקש את פירוק השותפות מותנית ומחייבת את אישור בית המשפט, במיוחד בהתחשב בכך שהפירוק יפגע בזכויותיה הקנייניות של האישה.