ת"א 33969-03-22

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לסכסוך בין שני אחים, מר מאיר סייג ומר עופר סייג, ולשאלה האם למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי או לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות מהותית לדון בסכסוך. מר מאיר סייג הגיש תביעה למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי, בטענה לאפליה והפרת אמונים מצד אחיו בניהול העסק המשותף שלהם, "קבוצת עדי לין". במקביל, הגיש מר עופר סייג תביעה לבית המשפט לענייני משפחה, בה תיאר מערכת יחסים קרובה עם אחיו וסכסוך על הבעלות במניות החברה. ההחלטה מתמקדת בעיקר בבקשתו של מר עופר סייג לעיכוב הליכים בבית המשפט המחוזי בשל הליך תלוי ועומד בבית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט בוחן את הטענות שהוצגו על ידי שני הצדדים ומגיע למסקנה כי שורש הסכסוך נעוץ בסכסוכים עסקיים וכלכליים, ובסוגיות של דיני חברות, למרות הקשר המשפחתי בין האחים והשפעתו על עסקיהם. בית המשפט מדגיש כי הסכסוך המשפחתי עצמו אינו עילת התביעה העיקרית, ולכן הסמכות המהותית נתונה לבית המשפט המחוזי. בעקבות זאת נדחית בקשתו של מר עופר סייג להקפאת הליכים, ובית המשפט פוסק שכר טרחת עורך דין בסך 3,500 ₪ למר מאיר סייג. החלטה זו מבוססת על ההבנה כי בית המשפט לענייני משפחה אינו הפורום היחיד שיכול לעשות צדק במקרה זה, מה גם שהסוגיות המרכזיות נטועות בדיני החברות. בית המשפט מציע כי טענות שני האחים יידונו ויוכרעו בבית המשפט לענייני משפחה או יאוחדו לדיון בבית המשפט המחוזי, אך רק לאחר שלמר מאיר סייג תהיה הזדמנות לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה לדחות או להעביר את תביעתו של מר עופר סייג. ההחלטה ניתנת בהעדר הצדדים ותקפה ליום 30.3.2022.