ת"א 1845/95

תקציר

התובע, א.נ., היה תלמיד תיכון שנפצע קשה בתאונת דרכים שהותירה אותו עם ליקויים פיזיים וקוגניטיביים קבועים. הוא הגיש תביעה לפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. הנתבעים הודו בחבותם וההתמקדות הייתה בקביעת גובה הנזק. בית המשפט מינה שלושה מומחים רפואיים – מומחה לנוירולוגיה, מומחה לרפואת עיניים ומומחה לשיקום. המומחים העריכו את נכותו של התובע, כאשר המומחה השיקומי העריך את נכותו התפקודית הכוללת בשיעור של 100%. בשל הפגיעה המוחית הקשה והנרחבת שעבר, קבע בית המשפט כי התובע איבד את מלוא כושר השתכרותו למעט עבודה צנועה במסגרת מוגנת. בסיס השכר לחישוב אובדן השתכרותו נקבע על 7,000 שקל לחודש. לתובע נפסק פיצוי בגין אובדן השתכרות בעבר ובעתיד, אובדן פנסיה, קיצור תוחלת החיים, סיוע מצד שלישי, פיצוי הוריו כמוטבים בנזק, הגדלת הוצאות ניידות, רכישת כיסא גלגלים, התאמות דיור והוצאות רפואיות. סך הפיצויים, כולל נזק לא ממוני, חושב לפי 5,750,545 ₪. בוצעו ניכויים בגין קצבאות שהתקבלו מהמוסד לביטוח לאומי, והתובע חויב להגיש בקשה לקצבאות נוספות מהמכון. הסכום הסופי, כולל ריבית ושכר טרחת עורך דין, היה אמור להיות משולם על ידי הנתבעים.