בש"פ 4105/17

תקציר

הערעור מערער על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו להאריך את מעצרו של המערער עד לתוצאות המשפט. נגד המערער, יחד עם שניים נוספים, הוגש כתב אישום פלילי בשורה של אישומים, לרבות קשירת קשר לביצוע פשע, סחיטה באיומים, הטרדה, פגיעה בפרטיות, זיוף בנסיבות מחמירות, ביזיון בית המשפט, העלבת עובד ציבור, עבירות מחשב, עבירות איסור פרסום, לשון הרע והתחזות. האישומים נובעים ממעורבותו הנטענת של המערער במזימה לביצוע עבירות פליליות נגד עובדי ציבור המעורבים בתיקי משמורת ילדים. המשיב ביקש צו מעצר עד תום המשפט. בית המשפט המחוזי האריך פעמיים את מעצרו של המערער, בנימוק של "ניצוץ ראייתי" המצדיק את הארכת מעצרו. המערערת טענה כי מעצרה היה בלתי חוקי, שכן הוא עלה על 30 יום ללא קריאה פורמלית של כתב האישום, כמתחייב בחוק. בנוסף, היא טענה כי בית המשפט המחוזי שגה בהערכת הראיות וכי חומרי החקירה לא נמסרו במלואם לבא כוחה. בית המשפט לערעורים, לאחר שבחן את הטענות והראיות, אישר את החלטת בית המשפט המחוזי. בית המשפט מצא כי קביעתה של הערכאה הנמוכה יותר בדבר "ניצוץ ראייתי" הייתה סבירה, נוכח הראיות הרבות לכאורה המפורטות בבקשת המעצר. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי תקלה טכנית בהקראת כתב האישום אינה מחייבת את שחרורו המיידי של המערער, שכן תכלית החוק - הבטחת מודעותו של המערער לאישומים - התגשמה. הודעותיה הקודמות של המערערת הצביעו על היכרותה עם כתב האישום, ולא נפגעו זכויות מהותיות. עם זאת, בית המשפט הדגיש כי יש למסור למערער את חומרי החקירה בהקדם ולתקן בדיעבד את הפגם בקריאת כתב האישום. משכך, הערעור נדחה, ומעצרו של המערער נקבע כדין, בכפוף להערות אלה.