ת"א 25355-11-17

תקציר

## ניתוח משפטי: בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד **בית משפט השלום בתל אביב-יפו, ת"א 25355-11-17, השופט נמרוד אשכול** החלטה זו דנה בבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, לאחר שהמבקשים (הנתבעים) כשלו בהתייצבותם לדיון. בית המשפט מנתח את הבקשה לאור שתי חזיתות עיקריות: סיבת המחדל של המבקשים והסיכויים להצלחתם בהליך, תוך התייחסות לזכות הגישה לערכאות. **עובדות רלוונטיות:** * ההליך החל בהתנגדות לביצוע שטרות, אשר ניתנו למשיבה (התובעת) על פי הסכם פשרה שאושר על ידי בית המשפט המחוזי. * ביום 28.10.2018 ניתן פסק דין במעמד צד אחד, עקב אי הפקדת סכום ערובה שנקבע על ידי בית המשפט. * לאחר הגשת בקשה לביטול פסק דין, נקבע ביום 7.7.2019 כי סיכויי המבקשים להצליח בהגנתם, בהתחשב בשווי נכסיהם, מצדיקים ביטול פסק הדין ללא צורך בהפקדת ערובה. * ביום 22.12.2019, למרות שהצדדים נכחו, בא כוח המבקשים לא התייצב לדיון. בית המשפט אישר למבקשים להסדיר את נושא הייצוג המשפטי תוך 30 יום וקבע קדם משפט נוסף. * ביום 27.1.2020, המבקשים כשלו שוב להתייצב לדיון, ולפיכך נמחקה התנגדותם וניתן פסק דין במעמד צד אחד לטובת המשיבה. * ביום 11.2.2020 הוגשה בקשה נוספת לביטול פסק הדין, ונקבע הפקדת ערובה לצורך עיכוב הליכי הוצאה לפועל. * ביום 18.6.2020 התקיים דיון סוכמו טענות הצדדים. **ניתוח משפטי:** 1. **עילת המחדל וסיבת המחדל:** * בית המשפט מפנה לתקנה 157(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 ("תקסד"א"), המסדירה מצב בו הנתבע אינו מתייצב לדיון. * הלכה פסוקה, כפי שמופיעה בפסיקות כגון ע"א 2201/07 צפריר חונינסקי נ' אטלנטיס מולטימדיה בע"מ, קובעת כי בבקשה לביטול פסק דין במעמד צד אחד, יש לבחון שני שיקולים מרכזיים: סיבת המחדל וסיכויי ההצלחה. ככל שאחד השיקולים משכנע יותר, כך יפחת הנטל על השיקול האחר (ע"א 3645/92 שאול קלנר נ' סשה לופוביץ). * במקרה זה, טענת המבקשים כי לא התייצבו עקב "סערת רגשות" נבחנת לאור קביעת בית המשפט כי ההזמנה לדיון הומצאה כדין. בית המשפט קובע כי טענה זו, לכאורה, מעידה על התנהלות בתום לב, ולכן המבקשים *עמדו* בתנאי סיבת המחדל. 2. **סיכויי הצלחת המבקשים:** * בית המשפט בוחן את סיכויי ההצלחה בהתבסס על החלטות קודמות. בהחלטה מיום 21.8.2018, ציין בית המשפט כי על אף שמדובר בתביעה שטרית, יש להתייחס לטענות המבקשים. * בהחלטה מיום 7.7.2019, בית המשפט העמיק בניתוח סיכויי ההצלחה, וקבע כי טענת ההגנה העיקרית של המבקשים, לפיה המשיבה הפרה את הסכם הפשרה, מעלה כי "נטל ההוכחה על כתפיה של אופל קרדן השקעות בע"מ, הוא נטל גבוה במיוחד". * המבקשים טוענים כי המשיבה הפרה את הסכם הפשרה, וכי השיקים חזרו בציון "אין כיסוי מספיק". על אף שנטל ההוכחה בהליך שטרי הוא על הנתבעים, בית המשפט מכיר בכך שיש מקום לבחינת טענותיהם. * בית המשפט מציין כי לא הוצגו ראיות שישנו את סיכויי ההצלחה של המבקשים מאז ההחלטה מיום 7.7.2019. 3. **זכות הגישה לערכאות:** * בית המשפט מדגיש כי יש לבחון את שני השיקולים (סיבת המחדל וסיכויי ההצלחה) לאור זכות הגישה לערכאות (רע"א 1957/12 זהרה חלה נ' יוסף כהן). זכות זו מהווה ערך יסוד בדין הישראלי. 4. **ההחלטה לבטל את פסק הדין:** * על אף ההתנהלות הבעייתית של המבקשים (אי התייצבות), בית המשפט, לאור טענתם לתום לב בסיבת המחדל, ובשל ההכרה בקיום סיכויים מסוימים להצלחתם (גם אם נטל ההוכחה עליהם גבוה), מחליט לקבל את הבקשה לביטול פסק הדין. * **חידוש/הדגשה משפטית:** בית המשפט משתמש בסמכותו לפי תקנה 201 לתקסד"א, המאפשרת ביטול החלטה במעמד צד אחד בתנאים, וקובע כי יש לאפשר למבקשים להביא עניינם לפני בית המשפט. 5. **הוצאות:** * נוכח התנהלותם הדיונית של המבקשים, ובפרט אי-התייצבותם לדיונים, בית המשפט פוסק להם הוצאות בסך 10,000 ₪ לטובת המשיבה, אשר ישולמו מערובה שהופקדה. 6. **הוראות לגבי המשך ההליך:** * בית המשפט מבהיר את מעמד כתבי הטענות: בקשת ביצוע השטר היא כתב התביעה, והתצהיר שצורף להתנגדות הוא כתב ההגנה. * בהתאם לכלל כי תיקון כתבי טענות נעתרים לו ברוחב לב (בר"מ 4303/12 תמר אינסלר), בית המשפט מציין כי הצדדים רשאים לבקש תיקון כתבי טענות, בכפוף לכללי הדיון. * **חידוש/הדגשה משפטית:** בית המשפט קובע הוראות ברורות להגשת תצהירי עדות ראשית, תוך שהוא מטיל על הנתבעים (המבקשים) נטל הוכחה על שטרות, ומורה על קיום דיון הוכחות. * מועדי הגשת התצהירים נקבעו ל-30 יום (נתבעים) ו-60 יום (תובעת). * דיון הוכחות נקבע ליום 9.09.2020. **מסקנות:** ההחלטה מדגימה את האיזון העדין שבית המשפט שואף אליו בין שמירה על סדר דיוני, הבטחת יעילות ההליך ומתן ההזדמנות הראויה לכל צד להציג את עניינו. על אף ההתנהלות הדיונית הבעייתית של המבקשים, בית המשפט, בהתחשב בסיבת המחדל שנטענה, בסיכויי ההצלחה לכאורה, ובערך יסוד של זכות הגישה לערכאות, בחר לאפשר את המשך ההליך. ההחלטה גם מסדירה את המשך ההתנהלות המשפטית, תוך הטלת נטל הוכחה ברור על המבקשים בהיות מדובר בתביעה שטרית.