ב"ל 43779-08-11

תקציר

התובעת, גרושה ואם לשישה ילדים שחוותה אלימות במשפחה מידי בעלה, הגישה תביעה למוסד לביטוח לאומי (הנתבע) למענק שכר לימוד מכוח חוק סיוע למשפחות שבראשו חוק הורים עצמאיים (להלן: החוק). הנתבעת דחתה את התביעה בנימוק שהתובעת אינה זכאית להיות "הורה עצמאי" כהגדרתו בחוק, שכן היא לא חיה בנפרד מבן זוגה לפחות שנתיים ופתחה בהליך משפטי לגירושין. עם זאת, בית המשפט פסק לטובת התובע. בית המשפט קבע כי דרישת השנתיים התקיימה, שכן התובעת חיה בנפרד מבעלה מאז הוצא מהבית בצו שיפוטי באוגוסט 2009 בשל אירוע אלימות במשפחה. כמו כן, בית המשפט הכיר בכך שהתובעת פתחה בהליך משפטי לגירושין בשנת 1998, אשר יחד עם הפעולות שבאו בעקבותיו, מילא את הדרישה לפעול בהליך גירושין במשך שנתיים. השופטת טענה כי מטרת החוק היא לתמוך במשפחות חד הוריות וכי היה על הנתבעת להפעיל שיקול דעת בהכרה בנסיבותיה המיוחדות של התובעת כאישה מוכה. לפיכך, התביעה התקבלה, והתובע היה זכאי למענק שכר לימוד.