פל"א 11304-04-23

תקציר

הנאשם הורשע בעבירה על חוק התעבורה בכך שנהג בפסילה וללא רישיון, בעקבות גזר דין שפסל אותו מנהיגה למשך 18 חודשים. הנאשם הודה באשמה. בית המשפט שקל את טיעוני המדינה וההגנה לעונש ללא הסדר טיעון. המדינה הדגישה את חומרת העבירות ודרשה עונש מאסר, בעוד ההגנה ביקשה עונש שאינו כולל מאסר בפועל, תוך הדגשת הודאת הנאשם ונסיבות אישיות קשות. השופט, אלון אופיר, הדגיש את חשיבות שלום הציבור ואת הצורך בהטלת ענישה מחמירה על נהיגה בזמן פסילה, תוך שהוא מצטט מקרים קודמים שהדגישו את הזלזול והמסוכנות הכרוכים בעבירות מסוג זה. גם החלטות בתי המשפט הבכירים במקרים דומים הוזכרו בפסק הדין, שם אושרו עונשים שנעו בין חודשים ספורים למספר שנות מאסר, בהתאם לנסיבות. בהתחשב בנזק הבינוני/בינוני/נמוך שנגרם ובנסיבות הנאשם, קבע השופט אופיר את טווח הענישה למקרה הנוכחי על 2 עד 15 חודשי מאסר. הוא הודה בהודאת הנאשם, בנסיבות חייו הקשות ובהיעדר עבירות נוספות בכתב האישום. עם זאת, הוא הדגיש את חומרת עברו התעבורתי של הנאשם, לרבות הרשעה קודמת בגין נהיגה בחוסר זהירות ונהיגה ללא רישיון. השופט שקל את תסקיר שירות המבחן, שהמליץ על ענישה שיקומית, אך בסופו של דבר הגיע למסקנה כי הוא אינו ראוי בהתחשב בחומרת העבירות. בסופו של דבר גזר השופט על הנאשם 4 חודשי מאסר בפועל, מתוכם 3 חודשי מאסר בפועל וחודש מאסר על תנאי, לצד 24 חודשי פסילה מהוצאת רישיון נהיגה. גזר הדין כלל גם 6 חודשי מאסר על תנאי וצווים שונים הנוגעים להופעתו של הנאשם ולתחילת ריצוי עונשו. השופט העניק לנאשם זכות ערעור בתוך 45 יום.