עמ"נ 62328-06-21

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור על החלטה קודמת הנוגעת לתוכניות פיתוח מקרקעין. השופט מסכים עם ההחלטה הקודמת, מוצא אותה כמבוססת משפטית ומנומקת היטב, ומבהיר כי אין לפרש אותה כקביעה עובדתית אלא כקביעה משפטית. המערערים טענו כי יש לבחון מחדש את ההחלטה משום שהיא גרמה להם נזק, אך השופט חולק על כך וקובע כי ההחלטה מבוססת על ציפיות הרוכש הסביר ועל מגמות התכנון של אותה תקופה. השופט מדגיש כי למערערת לא הייתה ציפייה לגיטימית לבנייה הדרגתית וכי המצב הקודם אינו רלוונטי כאשר תכנית 446 ותכנית 2026 קודמו במקביל. בנוסף, טענת המערערים לפגיעה עקב הפחתת זכויות הבנייה מופרכת על ידי חומר הראיות, ממנו עולה כי הם לא שילמו היטל השבחה כלשהו. השופטת מתייחסת גם לעיכובים בהליך המשפטי, שגרמו נזק משמעותי לבעלי הדין, וקוראת למצוא פתרון שיבטיח שעיכובים כאלה לא יישנו. לבסוף, הערעור נדחה, והמערער נדרש לכסות את הוצאותיו המשפטיות של המשיב.