ע"א 39115-05-15

תקציר

הערעור מתייחס לבקשה לצו מניעה קבוע שימנע הפעלת פעוטון הגובל בביתו של המערער, בשל רעש ועומסי תנועה שנגרמו לכאורה על ידי הפעוטון. המשיבים טענו כי המערערת מנסה להפחיד אותם וכי המשתלה השיגה את האישורים הדרושים. בית משפט קמא דחה את בקשת המערערת למתן צו מניעה זמני, בנימוק של היעדר ראיות בדבר מפגעי רעש, והצורך החברתי בפעוטון. עם זאת, בית המשפט התיר למערערת לחדש את ההליכים בעניין מפגעי תנועה, וקבע כי התביעה תימחק לאחר שסוגיה זו תיפתר. ערכאת הערעור הסכימה עם ממצאיו של בית משפט קמא בעניין הרעש, וציינה כי חוות דעת מומחה אינה הדרך היחידה להוכחת מפגעים כאלה, אך סיורים שערכו ועדות מקומיות לא תמכו בטענות המערערת. באשר למפגעי תנועה, ציין בית המשפט לעררים כי החלטת ועדת הערר המחוזית טרם יושמה, והחזיר את התיק לבית משפט קמא לבירור נוסף. בית המשפט קמא ייתן פסק דין משלים בסוגיה, וישקול מחדש את עניין ההוצאות. בית הדין לערעורים ביטל את חובת המערערת לשלם את הוצאות המשיבים, ופסק כי הפיקדון יוחזר למערערת.