עת"מ 24654-01-24

תקציר

בית המשפט החליט שלא להתערב בהחלטת המשיב לדחות את בקשת העותר לקבלת מעמד בישראל מטעמים הומניטריים מיוחדים. העותרת, שנישאה לאזרחית ישראלית בשנת 2000 ושהתה בארץ כדין במשך 20 שנה, לא הצליחה לספק טיעונים משכנעים להתערבות. ראשית, למרות שהותו ארוכת הטווח וקשרי משפחתו בישראל, לעותר יש כיום גם זיקה ממשית לשטחי הרשות הפלסטינית. מאז 2017 הוא נשוי לתושבת הרשות הפלסטינית ויש לו ילד איתה, מה שמקים תא משפחתי חדש באזור הרשות. שנית, טענתו של העותר בדבר המשמורת על ילדיו הישראלים לא הייתה משכנעת. שלושה מארבעת ילדיו עם גרושתו הם מבוגרים, והצעיר, בן 17, מבלה איתו רק סופי שבוע. הוא אינו המשמורן העיקרי, ובית המשפט לא מצא כל ראיה לכך שדחיית בקשתו תגרום נזק ספציפי לילדים מעבר לנזק הרגיל במקרים כאלה. שלישית, טענות עסקיו ופרנסתו של העותר אינן מהוות טעם הומניטרי מיוחד למעמד חוקי. לבסוף, הפגין העותר חוסר יושר בכך שלא חשף את קשריו המשפחתיים החדשים לאזור הרשות, דבר שבית המשפט ראה בו גורם משמעותי. ככלל, בית המשפט כיבד את שיקול דעתו הרחב של המשיב ולא מצא עילה משפטית להתערב. העתירה נדחתה, והעותר חויב לשלם למשיב שכר טרחת עורך דין בסך 4,000 ₪.