סע"ש 37117-09-12

תקציר

התובע, מטפל סיעודי, תבע את מעסיקו לפיצויי פיטורים, הפרשי שכר מינימום, דמי הבראה, תשלומי פנסיה, פדיון ימי חופשה שנתית ולשון הרע, בעקבות פיטוריו. הנתבעים תבעו נגדית לפירעון ההלוואה. בית המשפט פסק לטובת תביעת התובעת לפיצויי פיטורים, בניכוי סכום ההלוואות שלא שולמו, שהסתכם ב-6,476 ₪ לאחר ניכויים כדין. בית הדין דחה את התביעה להפרשי שכר מינימום, שכן קיבל את גרסת הנתבעת לגבי שעות העבודה של התובעת. לתובע נפסקו דמי הבראה בסך 3,454 ₪ ותשלומי פנסיה בסך 4,545 ₪. באשר לפדיון ימי חופשה שנתית, קבע בית המשפט כי התובעת זכאית לסך של 3,197 ₪. משכך, נדחתה תביעת לשון הרע, שכן בית המשפט מצא כי לנתבעת קמה הגנה לפי סעיף 15(3) לחוק איסור לשון הרע, שכן פרסומה נעשה בתום לב וכדי להגן על האינטרס האישי הלגיטימי שלה. לבסוף, התביעה שכנגד להחזר ההלוואה התקבלה, ובית המשפט הורה לתובע לשלם לנתבעים 13,650 ₪. בהתחשב בפסיקות ובניכויים השונים, חויבו הנתבעים לשלם לתובע סך של 20,129 ₪, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה. כמו כן חויבו הנתבעים בהוצאות התובע ובשכר טרחת עורך דין, בסך 500 ש"ח ו-7,000 ש"ח, בהתאמה.