ת"א 46594-01-14

תקציר

השופט שקל בכובד ראש את כל היבטי התביעה, לרבות הצהרות הצדדים, והחליט כי יש לאשר את הבקשה. הקשר היחיד לישראל הוא שהנאשם הוא אזרח ותושב מזדמן, וזו זיקה חזקה מספיק כדי להצדיק את הדיון בתיק בבית משפט ישראלי. הן התובע והן הנתבע מסכימים כי הכספים המדוברים הועברו מקפריסין לרומניה, וכי יש ליישב את הסכסוך בבית משפט רומני מאחר והפעילות העסקית המדוברת התקיימה שם. השופט מביא בחשבון גם את הציפיות הסבירות של שני הצדדים, כמו גם שיקולים ציבוריים ומערכתיים. ניהול המשפט בישראל יכביד על שני הצדדים ויחייב הוצאות נסיעה נוספות ונוכחות עדים, מה גם שסביר להניח שהדין החל אינו הדין הישראלי. לבסוף מציינת השופטת כי משפט ברומניה ישרת את האינטרסים של שני הצדדים: ניתן להבטיח את עניינו של התובע בנכסי הנתבע בישראל, ואת הטענה העיקרית ניתן לשמוע בפורום המתאים. לפיכך, הטענה כי בית המשפט הישראלי אינו המקום המתאים מתקבלת, אם כי הסעדים הזמניים יישארו על כנם עד לקבלת החלטה בבית משפט רומני, אם תוגש תביעה בתוך 90 יום.