ע"א 14/85
פסק-דין עליון
תקציר
בערעור נדונה השאלה האם ניתן לקזז סכומים ששולמו על ידי בעל מניות ומנהל בחברה, כערב לחובות החברה, כנגד רווחי ההון של החברה. המערערת, המדינה, טענה כי הערבות אינה יכולה להיחשב כ"נכס" שיש בו כדי להצמיח הפסד הון שניתן לאזן אותו באמצעות רווח הון. עם זאת, בית המשפט קבע כי הערב, עם מילוי התחייבותו, רוכש את זכותו של הנושה מכוח דין. זכות זו אינה זכות חדשה; זו אותה זכות שהייתה לנושה. לכן, אם זכותו של הנושה נחשבת ל"נכס" שיש בו כדי להצמיח רווח הון, הרי שכך גם זכותו של הערב. בית המשפט מצא כי המציאות הכלכלית המונחת בבסיס העסקאות זהה, בין אם הפסדיו של בעל החברה נבעו מאי פירעון הלוואה ובין אם מתשלום כערב. שאלת המפתח, קבע בית המשפט, היא האם ההלוואה, בעת נתינתה, יכולה הייתה להצמיח רווח הון; פירוק החברה לאחר מכן לא היה רלוונטי. כך, אופי הזכות שהוקצתה לערב נותר זהה, ועובדת הפירוק רק הפכה את הלוואת הנושה להפסד הון. לפיכך, הערעור נדחה, והמדינה חויבה בהוצאות המשיב.
חקיקה מקושרת
ע"א 14/85 פקיד שומה חיפה נ' זיסו גולדשטיין, עליון (9.4.1987)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.