ע"א 4170/07

תקציר

הערעור עוסק בתביעת רשות מקומית נגד שני מערערים, בעל ואישה, בגין ארנונה כללית לרבות אגרת מים, ביוב וכיבוי אש בסך 157,092 ₪. המסים נגבו על רכוש שהיה בבעלות האישה ובבעלות שני המערערים. התביעה המקורית הוגשה באפריל 2005, אך המסים הנתבעים כללו שנים קודמות, שחלקן עברו את תקופת ההתיישנות. המערערים ביקשו להתגונן מפני התביעה, שהתקבלה בחלקה על ידי הרשם, שהורה להפחית את המס לשנת 1997 במלואו, ולנכות רבע מהמסים לשנת 1998, בשל התיישנות. פסק דינו של הרשם הורה למערערים לשלם את יתרת הסכום בסך 145,612 ₪, עליה ערערו. הטענות העיקריות בערעור היו כי יש להפחית את המס כולו משנת 1998 בשל אופיו השנתי של החיוב ותקופת ההתיישנות; התביעה נגד האישה לא הייתה צודקת, שכן כל המסים וההודעות הקודמים הוצאו רק על שם הבעל; המשיב לא הוציא הודעת תשלום או הודעה על חוב בפיגור כלפי האישה, תוך פגיעה בזכויותיה הפרוצדורליות; והיו טענות שגויות שנכללו בתביעה, שגבו מהמערערים שטחים גדולים יותר ממה שהיה ברשותם בפועל. בית המשפט קיבל חלקית את הערעור, ותיקן את החלטת הרשם כך שתכלול ניכוי מלא של המסים משנת 1998, בשל היותם מוגבלים בזמן. יתר טענות המערערים נדחו. פסק הדין תוקן כך שישקף את הניכוי המלא של המס משנת 1998, ולא ניתנו צווים נוספים בעניין ההוצאות בבית המשפט לערעורים.