סע"ש 11842-06-18

תקציר

בית המשפט מצא כי התובע, צלם שסיפק שירותים לאתר החדשות הנתבע, לא היה עובד הנתבעת אלא קבלן עצמאי עצמאי. הקביעה התבססה על מבחנים שונים שנקבעו על ידי בתי הדין לעבודה, ובהם מבחן השילוב, מבחן היחסים האישיים, מבחן צורת התשלום ומבחן הפיקוח. ההיבט החיובי של מבחן האינטגרציה, הבוחן האם שירותיו של התובע היו נחוצים לעסקי הנתבעת, נמצא לטובת מעמד העובד. עם זאת, ההיבט השלילי, הבוחן האם התובע היה בעל עסק משלו, יחד עם מבחן היחסים האישיים, הבוחן את יכולתו של התובע לשלוח מחליפים, הצביעו על מעמד של קבלן עצמאי. בעוד הנתבעת קבעה את שיבוצו של התובע, מבחן הפיקוח העלה כי מערכת היחסים דומה יותר לדינמיקה של נותן שירות-לקוח מאשר לדינמיקה של מעביד-עובד, שכן התובעת נהנתה מרמה גבוהה של גמישות וחופש. גם אופן התשלום, כנגד חשבונית מס, ורישומו של התובע כעצמאי ברשויות המס, הצביע על מעמד של קבלן עצמאי. זאת ועוד, בקשת התובע לעבור למעמד של שכיר הוכיחה את מודעותו לתפקידו כעצמאי. בנוסף, קבע בית המשפט כי התובע, כעצמאי, אינו זכאי לפיצויי פיטורים או הודעה מוקדמת. התובע לא הוכיח נסיבות חריגות המצדיקות תשלומים אלה, שכן תלותו הכלכלית בנתבעת לא דמתה לזו של עובד. בית המשפט הדגיש כי לתובע היו לקוחות נוספים והכנסותיו מהנתבעת היו רק חלק מהכנסותיו הכוללות. לפיכך, דחיית תביעתו של התובע לפיצויי פיטורים והודעה מוקדמת כעצמאי הייתה ראויה. התובע חויב לשלם לנתבע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 10,000 ₪, בתוך 30 יום. ההחלטה התקבלה בהיעדרם של שני הצדדים ולכל אחד מהם הזכות לערער לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.