ב"ל 38265-05-23

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, המתמקד בעקרונות המשפטיים והחידושים שבפסק הדין, על בסיס הנתונים שסופקו בלבד: **ניתוח משפטי של פסק הדין בתיק ב"ל 38265-05-23** **מבוא:** בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (להלן: "בית הדין") דן בתביעה להכרה באירוע של אוטם שריר הלב שאירע לתובע, מר אליעזר בלו, כתאונת עבודה, כהגדרתה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"). התביעה הוגשה לאחר שהמוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע") דחה את תביעתו של התובע לתשלום דמי פגיעה. **המסגרת החוקית וההלכה הפסוקה:** 1. **הגדרת "פגיעה בעבודה" ותאונת עבודה:** החוק מגדיר "פגיעה בעבודה" כתאונת עבודה או מחלת מקצוע. סעיף 79 לחוק מגדיר "תאונת עבודה" כתאונה שאירעה "תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו". 2. **הלכה פסיקתית בנוגע לאוטם שריר הלב כתאונת עבודה:** בית הדין הארצי לעבודה קבע בעקביות כי על מנת שאוטם שריר הלב יוכר כתאונת עבודה, יש להוכיח **קיומו של אירוע חריג** בחיי עבודתו של המבוטח. אירוע זה יכול להתבטא בדחק נפשי בלתי רגיל או במאמץ גופני יוצא דופן. מבחן החריגות הוא **סובייקטיבי**, אך דורש **ראיות אובייקטיביות** ולא די באמירה גרידא של המבוטח. (כפי שצוטט בהרחבה בפסקה 11 לפסק הדין, כולל הפניות לפסיקות נוספות). **עובדות המקרה וניתוחן על פי הדין:** **א. קיומם של אירועים חריגים:** בית הדין קבע כי התובע הצליח להוכיח שהתקיימו שני אירועים חריגים בעבודתו ביום 2.6.21. 1. **פגישת הגישור הסוערת:** התובע היה מעורב בפגישת גישור בעניין פיטורי יו"ר ועד עובדים במחלבות טרה. הפגישה, שנמשכה כשלוש שעות, הסתיימה ללא הסכמות ו"בפיצוץ". התובע תאר זאת כאירוע חריג, הן עצם קיום גישור בעניין פיטורי יו"ר ועד והן אופי סיום הפגישה. בית הדין מצא כי עצם התרחשות האירוע נתמכה בעדותו של מר מנשה פנחס, יו"ר ועד העובדים של מחלבות טרה, שהעיד על "התלהטות רוחות לא נורמאלית". 2. **זימון לשימוע ליו"ר ועד עובדים באוסם:** התובע קיבל הודעה על כוונה למסור זימון לשימוע ליו"ר ועד עובדים בחברת אוסם, וזאת ביום חמישי, סמוך לסוף השבוע. התובע פעל מול הנהלת החברה לדחיית מועד המסירה, והבקשה נענתה בחיוב (אם כי השימוע עצמו התקיים מאוחר יותר). התובע ראה בכך אירוע חריג, שכן מסירת זימון כזה בסמוך לסוף השבוע פוגעת בעובד. בית הדין מצא כי עצם התרחשות האירוע נתמכה בהודעת וואטסאפ של התובע לגב' לילי ערב, מנהלת יחסי עבודה בקבוצת אסם נסטלה, ובאישור של גב' ערב עצמה כי התובע התרעם על התזמון. **ב. חריגות האירועים והשפעתם הסובייקטיבית:** בית הדין התמודד עם טענת הנתבע כי מדובר במתח מתמשך ולא באירועים חריגים. * **מבחן החריגות:** בית הדין נתן משקל רב לעדותו של התובע, אשר פרט את תחושותיו ותפיסתו את חריגות האירועים. התובע תיאר כיצד פיטורי יו"ר ועד עובדים נחשבים לאירוע חריג וכי שני מקרים כאלה ביום אחד, המצייתים להנחיותיו, גרמו לו לתחושת כישלון אישי קשה, לחץ וכעס. בית הדין קיבל את עמדת התובע כי אירועים אלה, בהקשר של תפקידו כמייצג עובדים, היו חריגים עבורו. * **תמיכה ראייתית לחריגות:** עדותה של גב' לילי ערב חיזקה את חריגות האירוע של זימון יו"ר ועד לשימוע, כאשר ציינה כי מדובר בדבר חריג שאינו קורה "כל יום". אף שהיא עצמה לא ראתה באירוע "דרמטי", היא אישרה את תגובתו של התובע ואת תחושת הלחץ שלו. גם עדותו של מר פנחס תמכה באופי הסוער והחריג של פגישת הגישור. * **התמודדות עם טענות הנתבע:** בית הדין דחה את טענת הנתבע כי מדובר במתח מתמשך, וקבע כי דווקא ביום 2.6.21 התנקזו מאמציו של התובע לשני אירועים ספציפיים אלו, בהם נוכח כי הנחיותיו לא נשאו פרי ואף עובדים המצייתים לו נמצאים בסכנה. **ג. הקשר הסיבתי (הפן הרפואי):** לאור קביעתו כי התובע הוכיח קיומם של אירועים חריגים, בית הדין קבע כי נדרש מינוי מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין אירועים אלו לבין הליקוי הלבבי בו לקה התובע. * **הסתירות במסמכים הרפואיים:** בית הדין דחה את טענת הנתבע כי המסמכים הרפואיים סותרים את גרסת התובע. נקבע כי המסמכים הרפואיים "שותקים" לגבי האירועים בעבודה, ולא שוללים אותם. ניתנה התייחסות להסברו של התובע מדוע לא פירט את נסיבות העבודה בעת הפנייה למיון (הדגש הוא על הישרדות ולא על גורמים רפואיים). נקבע כי הלכה היא שבהיעדר פירוט השולל קיום אירוע, אין להסתמך על המסמכים הרפואיים לבדם כדי לשלול את גרסת המערער. **ד. היבטים ראייתיים:** * **מהימנות גרסת התובע:** בית הדין מצא כי גרסת התובע הייתה עקבית ומהימנה, הן בעדותו והן בתצהירו. * **ראיות תומכות:** הובאו ראיות בדמות התכתבויות וואטסאפ, עדויות עדים (גב' ערב, מר פנחס), ותמלולי חקירות. * **התמודדות עם טענות הנתבע בנוגע לראיות חסרות:** בית הדין דחה את טענת הנתבע כי אי-זימונם של עדים נוספים פוגם בגרסת התובע, שכן הנתבע יכול היה לזמן עדים בעצמו אם היה סבור שיש בכך צורך. כמו כן, נדחו סתירות לכאורה בין גרסאות שונות של התובע, שכן נחשבו לשוליות. **עקרונות משפטיים וחידושים בפסק הדין:** 1. **דגש על "אירוע חריג" בהקשר של תפקיד:** פסק הדין מדגיש את ההבחנה בין אירוע שעלול להיראות שגרתי עבור עובד מן השורה, לבין אירוע שנחשב חריג ובעל השפעה פסיכולוגית משמעותית על בעל תפקיד ציבורי בכיר, כמו יו"ר איגוד עובדים. בית הדין קיבל את טענת התובע כי פיטורי יו"ר ועדי עובדים, שהם גורם מפתח בהגנה על זכויות עובדים, מהווים אירוע חריג מבחינתו, בעיקר כאשר הם מתרחשים תחת הנחייתו ובסמוך לכישלון מאמציו. 2. **מבחן החריגות הסובייקטיבי והצורך בראיות אובייקטיביות:** פסק הדין מגלם את האיזון העדין בין מבחן החריגות הסובייקטיבי (תחושותיו של המבוטח) לבין הצורך בראיות אובייקטיביות התומכות בכך. הדבר בא לידי ביטוי בכך שבית הדין לא הסתפק באמירותיו של התובע, אלא בחן את כלל הראיות – עדויות, תכתובות, ואופי האירועים – כדי לבסס את החריגות. 3. **פרשנות גמישה של מסמכים רפואיים:** פסק הדין מציג גישה גמישה לגבי התייחסות למסמכים רפואיים. נקבע כי העדר פירוט לגבי נסיבות עבודה במסמכים רפואיים אינו שולל בהכרח את קיומם, במיוחד כאשר הסבר הגיוני ניתן להיעדר הפירוט, והדגש הרפואי היה על טיפול במצב חירום. 4. **חריגות בהחלת הדין בענייני עבודה:** הדגש על "שבירת מוסכמות" והתנהלות חריגה מול נציגי עובדים (כמו מסירת זימון לשימוע ביום חמישי) מראה כי בית הדין מוכן להכיר בהיבטים מיוחדים של יחסי עבודה, כאשר התנהלות מסוימת חורגת מהמקובל וגורמת למתח ודחק. **מסקנה:** בית הדין קיבל את טענת התובע כי הוכיח קיומם של שני אירועים חריגים בעבודתו ביום 2.6.21, אשר השפיעו עליו נפשית. לאור זאת, ומכיוון שהוכח כי התובע לקה בליקוי לבבי, בית הדין הורה על מינוי מומחה רפואי שיבחן את הקשר הסיבתי בין אירועים אלו למצבו הרפואי. פסק הדין מדגיש את חשיבות מבחן החריגות, הן במובן הסובייקטיבי והן במובן האובייקטיבי, בהקשר של תביעות להכרה במצבים לבביים כתאונת עבודה, וכן את ההתמודדות הראייתית עם סוגיות מורכבות אלו.