בש"פ 8264/18

תקציר

בפסק הדין מיום 27.11.2018 החליט בית המשפט לדחות ערעור שעניינו מקרה של עבירת מין בתוך משפחה, אשר נופל תחת חזקת המסוכנות הסטטוטורית כמפורט בסעיף 21(א)(1)(ג)(5) לחוק. חזקה משפטית זו מחייבת בדרך כלל מעצר עד תום ההליכים המשפטיים, אם בית המשפט סבור כי אין די בחלופת מעצר. ניתוחו של בית המשפט הדגיש כי לשון החוק אינה מחייבת קבלת דו"ח על מעצר עובר אם שוכנע כי לא די בחלופה. ההחלטה לדחות את הערעור הושפעה מהערכתו של בית המשפט המחוזי את חומר הראיות, לרבות הודאתו של המערער עצמו במגעים שונים עם הקורבן, חרף טענותיו למעשים בהסכמה. בית המשפט הדגיש כי נוכח הראיות המהותיות לכאורה ואופי העבירות, חלופת מעצר אינה ראויה. זאת ועוד, בקשתו של המערער לעיון חוזר במעצר נדחתה ללא שימוע, שכן לא נקבעו עובדות חדשות, נסיבות משתנות או זמן מספיק מאז הוצגה ההחלטה המקורית – פרמטרים הקבועים בסעיפים 52(א) ו-57 לחוק. כתוצאה מכך, בית המשפט אישר את עמדתו המקורית לדחות דיון חוזר, ולא מצא כל טעות פרוצדורלית באי קיום דיון בשל היעדר ראיות חדשות.