ע"ש 1002/08

תקציר

פסק הדין מתייחס לבחירות חוזרות שנויות במחלוקת לראשות המועצה האזורית חוף השרון. המערער, מר אליהו ברכה, טען כי הבחירות היו בלתי חוקיות בשל חוסר טוהר המידות של המשיב המכהן, אהרן בז'רנו לאורך כל מערכת הבחירות. באופן ספציפי, ברכה טען כי בז'רנו עסק בשוחד בחירות והפר את כללי טוהר המידות. בז'רנו פרסם לכאורה מכתב שבו הבטיח ביצוע פרויקטי פיתוח במושב חרוצים, שהיווה הבטחה לחלק הטבות. בנוסף, פרסם מנכ"ל קיבוץ גליל ים מכתב הקורא לתושבים לבחור בבז'רנו, על בסיס הבטחות שונות שניתנו לקיבוץ, לרבות סיוע בחינוך ובתשתיות. שנית, נחתם הסכם בין בז'רנו לבין כמה קיבוצים, כולל געש, שבו הסכימו הנציגים לתמוך במועמדותו בתמורה להמלצה על מינויו של שלמה ניימן מקיבוץ געש לסגן ראש המועצה. לאחר בחינת הטענות, מצא בית המשפט כי מעשיו של בז'רנו, אף שהיו מפוקפקים בחלק מהמקרים, לא הפרו את כללי ההתנהגות ולא היוו שוחד בחירות. בית המשפט אפיין אותם, לכל היותר, כניצול לרעה של מעמדו כראש מועצה מכהן. נמצא כי ההבטחות בנוגע למושב חרוצים התבססו על תוכניות ותקציבים קיימים שהוקצו שנתיים לפני הבחירות, ולכן לא היו "הבטחות בחירות". בעוד שבז'רנו נמצא כמי שאינו נושא באחריות ישירה להבטחת העדפותיהם של חברי קיבוץ גליל ים בתפקידי מועצה, בית המשפט הטיל ספק באמינות הכחשתו את הידיעה, במיוחד לאור תצהירו של מר אבי כפיר, תומך בז'רנו. עם זאת, בית המשפט הגיע למסקנה כי כל חריגה כאן אינה משמעותית, שכן לא הייתה לה השפעה על תוצאות הבחירות – חברי הקיבוץ לא הגישו מועמדות למכרזים המדוברים. לגבי מינוי סגן ראש בית המשפט קבע כי ההסכם שקוף ומותר על פי החוק. לפיכך, גם בעניין זה לא הייתה פגיעה בטוהר המידות. ככלל, בית המשפט קבע כי לא הייתה עילה להתערב בתוצאות הבחירות, שכן מעשיו של בז'אראנו היו חוקיים או חסרי חשיבות. הערעור נדחה, ושני הצדדים חויבו לשאת בהוצאותיהם. פסק הדין ניתן שלא בפניו, כאשר המזכירות עודכנה על פסק הדין.