סע"ש 50904-07-14

תקציר

פסק דין זה דן בזהות המעסיק ביחסי עבודה מורכבים בהם מעורבים מספר גורמים. בית הדין מכיר במעסיקיה של התובעת כנתבעים 1 עד 4, אשר יישאו באחריות משותפת לתקופת ההעסקה. התובע החל לעבוד אצל הנתבעים 1 ו-3 ביום 1.7.2011, וממרץ 2013 ועד פברואר 2014 עבד אצל נתבעים 1 עד 4. תקופת העסקתו של התובע אצל הנתבעים 1 עד 4 הסתיימה בסוף חודש פברואר 2014, ולאחר מכן עבד רק אצל הנתבעת 2. עם זאת, בית הדין דחה את תביעת התובע לפיצויי פיטורים, שכן הוא לא פוטר אלא עזב מיוזמתו את עבודתו בנתבעים 1-4. בית המשפט קבע גם את צו ההארכה הרלוונטי, והגיע למסקנה כי צו ההארכה בענף הבנייה חל על המקרה. משכך, זכאי התובע, שעבד כעובד כללי באתרי בנייה, לתשלומים שונים על פי צו זה. מדובר בהפרשי שכר בגין עבודה בשעות נוספות, הפרשות לפנסיה, דמי חגים, פדיון חופשות ודמי הבראה, אשר בסך הכל 24,479 ₪ ישולמו על ידי הנתבעים 1 עד 3 ו-10,585 ₪ על ידי נאשם 4. שני הסכומים יהיו צמודים למדד ויישאו ריבית על פי דין מיום הגשת התביעה ועד לתשלום מלא. זאת ועוד, מאחר שהתובע לא קיבל תלושי שכר במהלך עבודתו, פסק לו בית הדין פיצויים בסך 7,000 ₪, שישולמו ביחד ולחוד על ידי הנתבעים 1 עד 3 ו-2,000 ₪ על ידי הנתבעת 4. לבסוף, הנתבעים 1 עד 3 יכסו את הוצאות התובע ושכר טרחת עורך הדין בסך 7,500 ₪, ואילו הנתבעת 4 תשלם 2,500 ₪ בגין סכום זה. את התשלומים יש לבצע תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.