ע"ע 378/09

תקציר

פסק הדין דן בערעור על תביעות של עובד לשעבר נגד המדינה להטבות תעסוקה שונות, לרבות גמול שעות נוספות, דמי חגים וימי מחלה, על בסיס הסכמים קיבוציים לאחיות. בית המשפט פסק לטובת המדינה, ולא מצא עילה משפטית המצדיקה התערבות בפסק הדין הקודם. טענות המערער נגעו במידה רבה לממצאים עובדתיים, שבית המשפט ציין כי קשה לשנותם בערכאת הערעור. בית הדין הבהיר כי תפקידה של המערערת בתקופת ההעסקה הראשונה היה של כוח עזר ולא של אחות, דבר שהשפיע על זכאותה להטבות מסוימות. ההסכם המיוחד שנחתם בתקופה זו, הגם שציין "סך כל השכר", לא שלל את זכויותיה של המערערת על פי דיני מגן או הסכמים קיבוציים. עם זאת, המדינה הבהירה כי תשלום שעות נוספות והטבות אחרות הקבועות בחוק אכן שולמו למערערת. באשר לגמול שעות נוספות טענה המערערת כי היה עליה לקבל גמול שעות נוספות החל מהשעה השביעית של כל משמרת. עם זאת, הראיות הראו כי היא קיבלה שכר שעתי מלא ומשמרות נוספות, וטענתה כי ההסכם הקיבוצי מזכה אותה בשעות נוספות מהשעה השביעית ואילך לא הוכחה. בית המשפט אף הסכים עם ממצאי בית הדין המחוזי כי נסיבות פיטוריו של המערער אינן קשורות כלל למותו של מטופל, ונערך דיון כדין. טענותיה הנוספות של המערערת בדבר אי הצגת הסכמים קיבוציים רלוונטיים ופסיקת הוצאות משפט נדחו אף הן, כאשר האחרונה נתונה לשיקול דעתו של בית הדין הפרוצדורלי. בהתחשב בנסיבות, הערעור נדחה, ולא נפסקו הוצאות נוספות למי מהצדדים.