ע"ע 630/09

תקציר

המשיב, דייל לשעבר שעבד בחברת התעופה המערערת בין השנים 1965-2001, הגיש תביעה נגד המערער. בית הדין האזורי פסק לטובת המערערת, בקובעו כי המשיב פרש מרצונו החופשי והסכם הפרישה עליו חתם כלל תנאים מיטיבים, לרבות ויתור, ומאחר שלא הוכח אי התאמה כלשהי בחתימת ההסכם, נדחתה התביעה. שני הצדדים ערערו חלקית על החלטת בית המשפט המחוזי בעניין אי תשלום הוצאות. המערערת ביקשה לדחות את הערעורים ללא הוצאות. המשיב הגיש ערעור שכנגד, אך המערער טען כי הוא חלף ודינו להידחות. בית המשפט קבע כי הערעור שכנגד תקף, שכן הוא קשור מהותית לערעור העיקרי, ואף שהערעור העיקרי התבקש להידחות, אין לדחות את הערעור שכנגד באופן אוטומטי. עם זאת, מאחר שהמשיבה בחרה שלא לערער על פסק הדין המקורי והערעור שכנגד התייחס רק להוצאות, ומשמעות דחיית הערעור העיקרי הייתה שהוצאות המשיב כבר כוסו, הרי שהערעור שכנגד היה מיותר. בית המשפט הציע לדחות את שני הערעורים ללא הוצאות, המערער מחזיר למשיב את אגרת הערעור שכנגד, והמשיב מאשר את החלטתו שלא לערער על פסק הדין המקורי. לצדדים יש 10 ימים להסכים, ולאחר מכן עליהם לנמק מדוע אין לדחות גם את הערעור הנגדי כמיותר אם לא הושגה הסכמה.