בש"פ 1186/00

תקציר

## ניתוח משפטי של החלטת הערעור ניתוח זה בוחן את העקרונות המשפטיים והחידושים שהוכחו בפסק הדין בערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. ליבת הערעור נסובה סביב סיווג מעשיה של המערערת, עילת מעצרה והתאמתם של תנאי השחרור המגבילים. ### סיווג עבירה: גניבה לעומת ניסיון גניבה טענתה המשפטית העיקרית של המערערת היא כי מעשיה, אף שהם מהווים פוטנציאל *ניסיון* לביצוע גניבה, אינם עולים לכדי גניבה גמורה. הבחנה זו היא קריטית במשפט הפלילי מכיוון שהיא משפיעה על העונשים הפוטנציאליים, ובהקשר זה, על ההצדקה למעצר לפני משפט. * **עיקרון משפטי:** כדי לבסס גניבה, על התביעה להוכיח נטילה ונשיאה שלא כדין של רכוש השייך לאחר בכוונה לשלול ממנו לצמיתות את בעליו. *ניסיון* כרוך בדרך כלל בפעולה ישירה, יותר מאשר הכנה, לביצוע העבירה. * **טענת המערערת:** המערערת טוענת כי נכונותה המוצהרת לשלם עבור הבשמים, גם לאחר שנתפסו, שוללת את הכוונה לקפח את הבעלים לצמיתות ובכך מונעת את השלמת עבירת הגניבה. היא טוענת שפעולותיה היו רק הכנה או ניסיון. * **פסק הדין המשתמע של בית המשפט:** למרות שלא נאמר במפורש כממצא סופי לגבי העבירה שהושלמה, בית המשפט דוחה את הערעור, ומציין כי הראיות *עשויות להוביל להרשעה בעבירה המיוחסת למערער*. הדבר מצביע על כך שבית המשפט מקבל את העובדה שפעולותיו של המערער, לרבות חציית קו הקופה עם הפריטים שהוסתרו, יכולות להתפרש כמקיימות את יסודות הגניבה, או לכל הפחות מספקות עילה מספקת להמשך המשפט. בית המשפט מציין את ההצהרות הראשוניות הבלתי עקביות של המערערת, המחלישות את טענתה כי התכוונה לשלם. ### עילות מעצר ומסוכנות העתירה מערערת על ההצדקה להטלת תנאי שחרור מגבילים, ובמיוחד "מעצר בית מלא ומוחלט", וטוענת כי העבירה עצמה אינה מצדיקה מטבעה אמצעים כאלה וכי די בחלופות מגבילות פחות. * **עקרון משפטי:** ההערכה אם עבירה מהווה עילה למעצר, או מצדיקה תנאי שחרור מגבילים, כרוכה לעתים קרובות בהתייחסות לא רק לאופי העבירה אלא גם למסוכנותו הנתפסת של הנאשם. * **חידוש משפטי/יישום:** בית המשפט כאן מיישם באופן חדשני את העיקרון המנוסח ב-*Ruslan Frankel v. מדינת ישראל*, הקובעת כי עבירות רכוש, בנסיבות מסוימות, יכולות להצביע על מסוכנות. נסיבות אלה כוללות: * ביצוע שיטתי של עבירות. * עמלה בקנה מידה משמעותי. * ארגון של עבריינים מרובים. * שימוש באמצעים מיוחדים ומתוחכמים. * **נימוקי בית המשפט:** בית המשפט מדגיש את עברו הפלילי העשיר של המערער, תוך שהוא מצטט עשרים ואחת הרשעות קודמות המקיפות מספר לא מבוטל של עבירות כולל מרמה, זיוף, הפצת מסמכים מזויפים, גניבה, איומים, תקיפה ובריחה ממשמורת. בית המשפט מגדיר אותה כ"פושעת בלתי נלאית שרצידיביזם שלה בולט בטבעו הקיצוני" ומדגיש את "האופי השיטתי" של העבירות שלה נגד רכוש. היסטוריה ענפה זו, קובע בית המשפט, הופכת את העבירה הנוכחית מעבירת רכוש עצמאית לאינדיקטור למסוכנות משמעותית, ובכך מצדיקה צעדים מגבילים. ### נאותות תנאי שחרור מגבילים טענתה החלופית של המערערת מבקשת לשנות את תנאי השחרור המגבילים, ומציעה איסור כניסה לחנויות כלבו כחלופה פחות מכבידה למעצר בית. * **עיקרון משפטי:** תפקידו של בית המשפט בקביעת תנאי שחרור הוא לאזן בין הצורך להבטיח את התייצבותו של הנאשם בבית המשפט לבין מניעת עבירות נוספות על חירותו וזכויותיו של הנאשם. * **נימוקי בית המשפט:** בית המשפט סבור כי החלופה המוצעת של איסור כניסה למרכזי קניות אינה מספקת. היא טוענת כי תנאי זה שונה רק "במעט" מהתחייבות שלא לבצע עבירות גניבה נוספות. בית המשפט מדגיש את הקושי המעשי בפיקוח על מצב כזה, ומנגיד אותו עם הקלות היחסית בפיקוח על מעצר בית. עמדתה של נציגת המדינה בדבר ההבדל ביעילות הפיקוח מתקבלת במשתמע. * **הקלות של בית המשפט המחוזי:** בפסק הדין מצוין כי בית המשפט המחוזי כבר הפגין הקלה בכך שפטר את המערערת מדרישת אישורים רפואיים מוקדמים לצורך הטיפולים הנדרשים, תוך ליווי אמה ותיאום מוקדם עם המשטרה. הדבר מדגיש את ניסיונו של בית המשפט לאזן בין צרכי המערער לבין ביטחון הציבור, אך בסופו של דבר סבור כי השינוי המוצע אינו מספיק בהתחשב בנטייתו המוכחת של המערער לעבירות. לסיכום, החלטת בית המשפט מאשרת את דחיית הערעור על ידי בית המשפט המחוזי. הוא מחזק את העיקרון כי דפוס של עבירות רכוש חמורות, גם אם הן מסווגות באופן פרטני כקלות, יכול לבסס עילת מעצר ולהצדיק תנאי שחרור מגבילים ביותר בשל מסוכנות מוכחת ורצידיביזם. בית המשפט גם נותן עדיפות לאכיפה וליעילות של תנאי השחרור בעת קביעתו.