ת"צ 26405-06-22

תקציר

החלטת בית המשפט בתובענה ייצוגית סובבת סביב אישור הסדר הסתלקות שביקש התובע. התהליך הדו-שלבי כולל הערכת נאותות ההסדר והסתלקותו של התובע, ולאחר מכן בחינת מינוי תובע מייצג חדש ופרסום ההסתלקות. במקרה זה, מאחר שבקשת ההסתלקות הוגשה לפני אישור התובענה הייצוגית, על בית המשפט לקבוע האם התביעה מקימה עילת תביעה לכאורה ומיטיבה עם חברי הקבוצה הייצוגית. בית המשפט מוצא כי התביעה, שעניינה פרקטיקות תמחור מטעות במיקום ספציפי של חנות, מוצדקת. עם זאת, הסעד הכספי המבוקש, המוערך בכ-2,410,000 ₪, לא אושר. בית המשפט דוחה את בקשת התובע לגמול ושכר טרחת עורך דין, ומדגיש כי התמריץ להגשת תובענות ייצוגיות צריך לבוא משירות האינטרס הציבורי ולא רווח כלכלי אישי. הדבר נכון במיוחד בשלב המקדמי של ההליך ובהתחשב בהיקפה המצומצם של הקבוצה הנפגעת. בקשת ההסתלקות מאושרת, בהיעדר הטבה ממשית בהמשך ההליך, ובית המשפט מורה למשיב לפצות את המבקש במחצית הראשונה של האגרה. בנוסף, בית המשפט מעניק פטור מתשלום המחצית השנייה של האגרה בשל השלב המקדמי של ההליך והמשאבים הציבוריים שנחסכים. ככלל, בית המשפט שואף לעודד שימוש בתובענות ייצוגיות ככלי משפטי תוך מניעת שימוש לרעה בהן, ולכן הבקשה לאישור שכר טרחה ושכר טרחה נדחית.