ת"פ 194/09

תקציר

הנאשם הואשם בתקיפה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 333 ו-335(א)(1) לחוק העונשין אך זוכה מחמת ספק סביר. עם זאת, הם הורשעו במעשה פזיזות ורשלנות בנשק, שיבוש הליכי חקירה והעלמת עדות. התביעה טענה למאסר בפועל, קנס ופיצוי כספי למתלוננת, תוך הדגשת הסכנה שבמעשיו של הנאשם וניסיונו להסתיר את האמת. בתוך כך, ביקשה ההגנה עונש מאסר על תנאי או עבודות שירות, תוך הדגשת אורח חייו החיובי של הנאשם ונסיבות האירוע. השופט, לאחר ששקל את חומרת העבירות, הנסיבות והצורך בהרתעה, גזר על הנאשם שמונה חודשי מאסר בפועל, שישה חודשי מאסר על תנאי וקנס של 10,000 שקל או חודשיים מאסר בפועל. עוד ציינה השופטת כי למרות שהנאשם זוכה מהעבירה החמורה ביותר, הנסיבות אינן מצדיקות הקלה, מה גם שהנאשם לא הביע חרטה אמיתית. ההחלטה גם קבעה עיכוב ביצוע עונש המאסר לצורך הסדרים מעשיים ושמרה על הערבויות הקיימות להופעתו של הנאשם.