ת"א 2170/01

תקציר

המבקש ערער לבית המשפט העליון על פסק דין בתביעה ייצוגית ביום 16.1.2006, וביקש רשות לתקן את כתבי טענותיו בשל שינויים בדיני הגנת הצרכן. בית המשפט העליון קיבל את הערעור והחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי לדיון נוסף. לאחר מכן הגיש המבקש שתי בקשות נפרדות לתיקון כתבי הטענות שלו: האחת מבוססת על חוק הגנת הצרכן המעודכן והשנייה מבוססת על חוק התובענות הייצוגיות החדש. המשיבה התנגדה לתיקון השני וטענה כי פסיקת בית המשפט העליון מאפשרת תיקון אחד בלבד הנוגע לחוק הגנת הצרכן. עם זאת, השופט פסק לטובת המבקש, והגיע למסקנה כי חוק התובענות הייצוגיות החדש חל על התיק ומצדיק תיקון שני, שכן התיק עדיין תלוי ועומד והחוק החדש עשוי להשפיע על החלטת בית המשפט המחוזי. מאחר שהחוק השתנה פעמיים מאז הפסיקה הראשונית, החליט השופט כי התרת תיקון נוסף היא סבירה ומתיישבת עם החלטתו הקודמת של בית המשפט העליון. משמעות הדבר היא שהדיון על חוקיות התיקון הראשון לחוקה הפך למיותר. פסק הדין נותר על כנו עד שבית המשפט המחוזי יבחן מחדש את התיק עם כתבי הטענות המתוקנים. ההחלטה התקבלה מבלי לפסוק הוצאות למי מהצדדים.