בד"א 42/14

תקציר

הערעור מתייחס להליך משמעתי נגד עורך דין ערן בן עמי בגין הפרת כללי פרסום, שידול לקוחות ועיסוק בהתנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין. ההפרות נובעות מפרסומיו של בן עמי באתר האינטרנט של משרדו. בית הדין המשמעתי המחוזי הרשיע את בן עמי בכל האישומים וגזר עליו מאסר על תנאי וקנס. בן עמי ערער על פסק הדין וטען כי היה צריך להגן עליו מפני העמדה לדין בשל אכיפה בררנית ופגמים מנהליים בהליך. בדעת רוב הסכימו ערכאת הערעור כי נפל מחדל מצד המשיב בעריכת בדיקה מינהלית ראויה, המוביל לפגיעה קשה בצדק ובהגינות, במיוחד משום שהמשיב לא אימת טענות פשוטות שהעלה המערער. בית המשפט זיכה את בן עמי מהאישומים הנוגעים לסעיפים 8-10 לתלונה, שכן מצא כי הסיר את הפרסומים הפוגעניים טרם הגשת התלונה, והמשיב לא בחן די הצורך את טענותיו. עם זאת, בית המשפט אישר את ההרשעה בעבירה הקשורה לסעיף 6, שעניינה פרסום מכתב שבח מלשכת עורכי הדין. בנוסף, בית המשפט מצא כי הפרסום בפסקה 6 אינו מהווה עבירה של שידול לקוחות. עוד קבע בית המשפט כי מקום בו מבוצעת עבירה ספציפית, אין להחיל עבירות סל. לפיכך זוכה בן עמי מעבירות כבוד והתנהגות. בהתחשב באופי העבירה הנותרת, הפחית בית המשפט את העונש לנזיפה ולקנס של 2,000 שקל. אחד השופטים חלק על כך, וסבר כי ראוי היה להרשיע את בן עמי בעבירות גם בפסקאות 8-10, והציע קנס גבוה יותר תוך קיום הנזיפה.