עמ"ת 4690-12-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, על בסיס המידע שסופק בלבד: **ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט העליון בעמ"ת 4690-12-25 והמ"ע 9770-12-25** **מבוא** ההחלטה עוסקת בערר על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות בקשה לעיון חוזר בהחלטת מעצר, ובמקביל, בבקשה להארכת מעצרו של העורר (להלן: "העורר") עד תום ההליכים. ההחלטה ניתנה על ידי כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ בבית המשפט העליון, ומבהירה את עמדת בית המשפט בנוגע לגורמים המשפיעים על החלטות הנוגעות למעצר נאשמים, גם במקרים של התארכות הליכים משפטית. **השתלשלות ההליכים העובדתית והמשפטית** 1. **כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים:** נגד העורר הוגש כתב אישום ביום 15.11.2021, המייחס לו עבירות חמורות, ביניהן ניסיון רצח, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, נשיאת נשק, קשירת קשר לביצוע פשע ותקיפת שוטר. בד בבד הוגשה בקשה למעצרו עד תום ההליכים, אשר התקבלה על ידי בית המשפט המחוזי. 2. **התארכות ההליכים ומעצר מתמשך:** משלא הסתיים המשפט בתוך תשעה חודשים, הוארך מעצרו של העורר מעת לעת בהתאם לסעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: "חוק המעצרים"). 3. **הפנייה לתסקיר מעצר:** לנוכח ההתארכות החריגה של ההליכים, הורה בית המשפט העליון על עריכת תסקיר מעצר על ידי שירות המבחן, לבחינת היתכנותה של חלופת מעצר. 4. **החלטת בית המשפט המחוזי (דחיית הבקשה לעיון חוזר):** לאחר קבלת התסקיר, דחה בית המשפט המחוזי את בקשת העורר לעיון חוזר. התסקיר התקבל כשלילי "באופן נחרץ" בכל היבטי הבדיקה, הן ביחס לעורר והן ביחס לחלופת המעצר שהוצעה. בית המשפט המחוזי הדגיש כי המלצת שירות המבחן, לפיה החלופה אינה מספקת אף בצירוף פיקוח אלקטרוני, מתיישבת עם חומרת האישומים, עברו הפלילי של העורר הכולל עבירות אלימות, וכן עובדת הרשעתו בעבירה נוספת (היזק לרכוש במזיד) וכתב אישום נוסף (איומים כלפי סוהרים) בעת שהיה נתון במעצר. 5. **הערר והבקשה להארכת מעצר:** על החלטת המחוזי הוגש ערר לבית המשפט העליון. למחרת היום, הגישה המדינה בקשה להארכת מעצרו של העורר. **עקרונות משפטיים מרכזיים שבאו לידי ביטוי בהחלטה** 1. **איזון בין זכויות נאשם לאינטרס ציבורי:** בית המשפט מדגיש כי על אף התארכות ההליכים, אשר עשויה להטות את הכף לעבר שחרור לחלופת מעצר, אין בחלוף הזמן כשלעצמו כדי לאיין את האינטרסים הציבוריים העומדים בבסיס המעצר. אינטרסים אלו כוללים, בראש ובראשונה, הגנה על שלום הציבור וביטחונו. 2. **בחינת נסיבות ההתארכות:** ההחלטה קובעת כי יש לבחון את הגורמים שהובילו להתמשכות ההליך המשפטי, ולא להסתפק בעצם חלוף הזמן. לצד זאת, יש להתייחס למועד הצפוי לסיום ההליך. 3. **מסוכנות כגורם מכריע:** ההחלטה שמה דגש רב על מסוכנותו של העורר. בית המשפט מפרט כיצד חומרת המעשים המיוחסים לו (ירי בלב העיר שגרם לפציעה קשה של עובדת אורח), רישומו הפלילי, והתנהלותו אף בעת המעצר (הרשעה בעבירה נוספת והגשת כתב אישום בגין איומים כלפי סוהרים) – כל אלו מלמדים על מסוכנות מופלגת. המסוכנות, לפי בית המשפט, לא קהתה אף בחלוף הזמן. 4. **חשיבות תסקיר המעצר:** ההחלטה מראה את חשיבותו של תסקיר מעצר מקצועי. התסקיר השלילי של שירות המבחן, אשר בדק את היתכנותה של חלופת מעצר, היווה נדבך משמעותי בהחלטה לדחות את הבקשה לשחרור. עצם העובדה שההמלצה לפיה החלופה אינה מספקת, גם עם פיקוח אלקטרוני, עולה בקנה אחד עם שאר הגורמים (חומרת האישומים, עבר פלילי, התנהגות בזמן מעצר), מחזקת את קביעת בית המשפט. 5. **סיום צפוי של ההליך:** בית המשפט מצא כי הליך ההוכחות צפוי להסתיים בעתיד הנראה לעין (נקבעו שלושה מועדי הוכחות בחודשים ינואר ופברואר). גורם זה, יחד עם המסוכנות, תמך בהחלטה להאריך את המעצר. **חידושים או הדגשים מיוחדים** * **"מסוכנות מתמשכת" למרות חלוף הזמן:** בית המשפט מחדד את העיקרון לפיו חלוף הזמן אינו בהכרח מקנה זכות לשחרור. במקרה זה, התנהלותו של העורר בעת המעצר (הרשעה בעבירה נוספת והגשת כתב אישום בגין איומים) מהווה הוכחה לכך שהמסוכנות לא פגה, ואף התעצמה, למרות שהמשפט מתארך. הדבר מצביע על דריכות שיפוטית לבחינת התנהגות הנאשם בזמן המשפט כאינדיקציה למסוכנותו. * **השלכות התנהגות בזמן מעצר:** ההחלטה מדגישה כיצד עבירות שבוצעו על ידי העורר בעת שהיה נתון במעצר (היזק לרכוש, איומים) משפיעות באופן מכריע על הערכת מסוכנותו, ומחזקות את הצורך בהמשך מעצרו. זהו חיזוק משמעותי של עמדת התביעה, הרואה בהתנהגות זו כהפרה של תנאי המעצר וכאינדיקציה להמשך מסוכנות. * **התייחסות מורחבת לתסקיר:** בית המשפט אינו מסתפק בקביעה שהתסקיר שלילי, אלא מפרט כיצד הוא מתיישב עם כלל הנסיבות. הדבר מראה שהתסקיר אינו רק חוות דעת אובייקטיבית, אלא כלי שיכול לחזק או להחליש את עמדת התביעה או ההגנה, בהתאם לאופן שבו הוא נבחן אל מול שאר הראיות. **סיום ההליך כגורם משפיע** ההחלטה מקנה משקל לסיומו הצפוי של הליך ההוכחות. כאשר קיים צפי סביר לסיום המשפט בטווח הנראה לעין, הדבר מחזק את ההצדקה להמשך המעצר, במיוחד כאשר המסוכנות גבוהה. הדבר עולה בקנה אחד עם הפסיקה הרגילה, לפיה יש להבחין בין התארכות הליכים שנמשכת ללא הגבלת זמן, לבין הליך שסיומו קרוב. **החלטה סופית** לאור כל האמור, בית המשפט העליון דחה את הערר על החלטת בית המשפט המחוזי, וקיבל את הבקשה להארכת מעצרו של העורר ב-150 ימים, החל מיום 27.12.2025, או עד למתן פסק דין בעניינו, לפי המוקדם. **סיכום** ההחלטה מהווה דוגמה ליישום עקרונות יסוד בדיני מעצרים, תוך הדגשת האיזון העדין בין זכות הנאשם לחירות לבין הצורך בהגנה על שלום הציבור. היא ממחישה כיצד מסוכנותו של נאשם, הנלמדת מנסיבות כתב האישום, עברו הפלילי, והתנהלותו אף בעת המעצר, מהווה גורם מכריע, אשר גובר על שיקול ההתארכות של ההליכים, במיוחד כאשר ישנו צפי לסיום ההליך. ההחלטה מדגישה את חשיבות התסקיר כשליווי ראייתי, ואת הצורך להביא בחשבון את התנהלות הנאשם כאינדיקציה למסוכנותו.