ע"א 2450/21

תקציר

במקרה דנן, התנגדו המשיבים לבקשת פסילה שהגישו המערערים, טענו כי החלטות פרוצדורליות אינן מהוות עילה לפסילה וטענו כי בית המשפט לא גילה משוא פנים. המערערים השיבו מנגד והסבירו כי קיים הסכם פרוצדורלי עם המשיבים, אשר שולל כל טענה לשיהוי בהגשת בקשה לפסילה. ביום 24.3.2021 דחה בית משפט קמא את בקשת הפסילה, תוך שהוא מוצא את הסבר העיתוי מניח את הדעת ולא ציין שיהוי מיותר. בית המשפט הדגיש כי החלטתו בעניין היומנים היא החלטת ביניים, שעניינה בעיקר קבילות ראיות, ולא אינדיקציה לחוות דעת שנקבעה מראש. עוד נכתב כי עם היומנים שייחשבו קבילים, משקלם ייבחן באופן אובייקטיבי ויישאר "פתוח לשכנוע ולשינוי". יתר על כן, פסק הדין בערעור החזיר את התיק לבית המשפט המחוזי מבלי לחייב שופט אחר, תוך הדגשת המקצועיות השיפוטית. בערעור חזרו המערערים על חשש להטיה אפשרית בשל דבריו של בית משפט קמא בנוגע ליומנים, שעמדו במרכז ההליך. עם זאת, בית המשפט הבודק לא מצא בסיס לפסילה, ואישר את העיקרון לפיו החלטות ביניים אינן קובעות עמדה קבועה. בסופו של דבר, הערעור נדחה, תוך הדגשת נאותות ההתנהלות השיפוטית, ללא פסיקת הוצאות מאחר ולא התבקשה תגובה, וההחלטה הסתיימה ביום 9.5.2021.