ת"א 332/08

תקציר

התיק נסוב סביב תביעה שהגיש מהנדס בן 62, אשר טען כי ביום 20.2.2006 לקה בקוואדריפלגיה עקב תאונה במעלית בבעלות הנתבעת, חברת גן העיר. לטענת התובע, הוא מעד ונפל בתוך המעלית משום שהיה הפרש גובה של מספר סנטימטרים בין קומת המעלית למפלס הרצפה, מה שגרם לו להתגלגל קדימה ולהיפגע בראשו. התובע טען כי התאונה גרמה לקרע של גידול בכלי דם בצווארו, וכתוצאה מכך נגרם לו שיתוק מצווארו ומטה. הנתבעת הכחישה את החבות, והדיון התמקד בשאלה האם האירוע התרחש כפי שתיארה התובעת. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא סתירות וסתירות רבות בעדותו של התובע, לרבות סתירות בכיוון הנפילה, בגובה המדרגה ובציר הזמן של האירועים. גרסתו של התובע לא נתמכה על ידי עדים כלשהם, והוא נמנע מלהציג אנשי מפתח שיכלו להעיד, מה שהעלה חשדות לגבי טענותיו. בנוסף, בית המשפט מצא כי תיאורו של התובע על הפרש מדרגות של 13-14 ס"מ אינו סביר בהתבסס על הפרטים הטכניים של תכנון המעלית ומנגנוני הפתיחה. הראיות הראו כי המעלית עברה בדיקות שוטפות, כאשר הבדיקה האחרונה נערכה שמונה ימים לפני האירוע, ומעולם לא דווח או נמצאו בעיות פילוס כלשהן. גם חוות הדעת של המומחה מטעם התובעת היו פגומות ולא הביאו ראיות ממשיות לתמיכה בטענה. בסופו של דבר, קבע בית המשפט כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו ולא הביא ראיות מספיקות כדי להוכיח כי האירוע התרחש כמתואר. מאחר שהנתבעת מילאה את חובת הזהירות שלה, התביעה נגדם נדחתה. בהתחשב בנסיבותיו של התובע, בית המשפט ויתר על הוצאות, ופסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים.