פר"ק 7056-10-14

תקציר

פסק הדין דן בזכויותיהם של צדדים המעורבים בשתי עסקאות נדל"ן. העסקה הראשונה, שבוצעה בספטמבר, כללה מכירת מחצית מהקרקע ונרשמה הערת אזהרה. באוקטובר נחתם הסכם הלוואה בין איתמר למוכר, כאשר הראשון הסכים להעמיד את האחרון בהלוואה לאחר שנרשמה הערת אזהרה לטובת המלווה. עם זאת, בשל אירועים מסוימים, המשכנתא לא נרשמה לטובתו של איתמר כפי שסוכם. הסכם מכר נוסף לאותו נכס נחתם בנובמבר עם קונים שונים, וגם נרשמה הערת אזהרה. בית המשפט בוחן האם איתמר יכול להיכנס לנעליו של בנק לאומי, שהיתה לו משכנתא קודמת על הנכס, ובכך לקבל עדיפות על פני זכויותיהם של רוכשי נובמבר. עם זאת, מאחר שאיתמר לא עמד בתנאים הנדרשים בחוק לפדיון המשכון ומאחר שהמשכנתא בוטלה בעת העברת התשלום לבנק, בית המשפט פוסק כי איתמר אינו יכול להיכנס לנעליו של בנק לאומי. בית המשפט בוחן גם את לוח הזמנים והנסיבות של העסקאות ומוצא כי איתמר היה מודע להסכם המכר בספטמבר ולהערת האזהרה המקבילה לו בעת חתימתו על הסכם ההלוואה. לפיכך, זכויותיו של איתמר נחשבות משניות לאלה של רוכשי נובמבר, שכן בית המשפט נותן עדיפות לזכויותיו של הרוכש הראשון במצבים כאלה. פסק הדין מדגיש את עקרון תום הלב וקובע כי הסכם נובמבר היה משלים להסכם ספטמבר, שניהם עסקאות תקפות. משכך, נדחית בקשתו של איתמר, בניסיון לתעדף את זכויותיהם. איתמר נדרש גם לשאת בהוצאות הבקשה, בפסק דין כספי של 14 אלף שקל.