ע"א 1562/09

תקציר

הערעור בפני בית המשפט מופנה כמעט כולו כנגד ממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי בית המשפט המחוזי בהליך משפטי ארוך בנוגע להתחשבנות בין המערערים למשיבים. ערכאת הערעור נוטה להתערב בממצאי עובדה ומהימנות של בית המשפט המחוזי רק במקרים חריגים, והמקרה הנוכחי אינו נופל לקטגוריה זו. המערערים טענו כי שגה בית המשפט המחוזי בחישוב יתרת הפתיחה, אך בית המשפט מצא כי גישתו של בית המשפט המחוזי נכונה וכי יש לקבוע מועד לחישוב יתרת הפתיחה לצורך בחינת ההתחשבנות וטענות הצדדים ביחס לחוב. בית המשפט בחן גם את טענות המערערים בנוגע לתשלומים במזומן, ההלוואה והסכם הסעד הזמני ולא מצא עילה להתערב בממצאי בית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי התייחס כראוי גם לחוות דעת המומחה ולסוגיית ההסתמכות על עדותו של בעל העניין, ופסק דינו התבסס על ראיות מספיקות. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי טענות המערערים ביחס לתביעת המזרקה לא היו משכנעות וסתרו את טענותיהם בבית המשפט המחוזי. ככלל, הערעור לוקה בחסר, ובית המשפט מקבל את החלטת בית המשפט המחוזי ודוחה אותה. המערערים חויבו לשלם את שכר טרחת עורך הדין של המשיבים בסך 100,000 ש"ח.