ת"פ 28246-06-21

תקציר

הכרעת הדין דנה בהגדרת "מעשה טרור" כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, והאם מעשיו של הנאשם מהווים מעשה כזה. החוק מגדיר מעשה טרור כעבירה המונעת ממניעים פוליטיים, דתיים, לאומניים או אידיאולוגיים, שבוצעה במטרה לזרוע פחד או פאניקה בציבור, וליצור סיכון ממשי לפגיעה חמורה באדם, בשלום הציבור או ברכוש. בית המשפט מדגיש כי המניע העומד מאחורי המעשה אינו חייב להיות היחיד או העיקרי, וכי כלל הציפייה חל כאן, כלומר אם שחקן צופה תוצאה מסוימת בוודאות קרובה, היא שקולה לכך שהוא מכוון לאותה תוצאה. עובדות המקרה נוגעות לכך שהנאשם השתתף בהתפרעות, הצטייד בנשק ליידוי אבנים לעבר יהודים וגרם לחבלות קשות לקורבן ולרכושו בשל יהדותו. בית המשפט מוצא כי מעשיו של הנאשם אכן עולים כדי "מעשה טרור" כהגדרתו בחוק המאבק בטרור. לפיכך, מורשע הנאשם בכל העבירות המפורטות בכתב האישום המתוקן, לרבות יידוי חפצים לעבר רכב, מעשה חבלה בכוונה חבלה, היזק במזיד לרכב ממניע גזעני, התפרעות והפרת הוראת חוק. מטרתו של חוק המאבק בטרור היא לחדד את הכלים למאבק בטרור, ולבית המשפט יש תפקיד ביישום הנחיות אלה. בכך מרשיע בית המשפט את הנאשם, ומעשיו נחשבים למעשה טרור בנסיבות המפורטות בחוק המאבק בטרור.