ת"א 38430-11-19

תקציר

התובעת, יצרנית מוצרי פלסטיק לרבות קופסאות חשמל, תבעה את הנתבעת, סיטונאי קופסאות חשמל, בגין גניבת עין והפרה של סימן מסחר רשום. התובעת טענה כי הנתבעת ייצרה ומכרה קופסאות זהות למוצרי התובעת, ואף החתימה אותן בסימן המסחר של התובעת וארזה אותן באריזות דומות. הנתבע טען כי רכש את המוצרים המפרים לכאורה מצד שלישי ולא ייצר אותם בעצמו. עם זאת, בית המשפט פסק לטובת התובע, והגיע למסקנה כי הנתבע ביצע הן גניבת עין והן הפרת סימן מסחר. בית המשפט הורה לנתבעת להפסיק למכור או לייצר מוצרים המפרים את סימן המסחר של התובעת ולשלם לתובעת סך של 50,000 ₪ כפיצוי ללא הוכחת נזק, בצירוף הוצאות התובע ושכר טרחת עורך דין. טענת גניבת העין נדחתה על בסיס הדמיון הרב בין המוצרים, הסבירות להטעיית הלקוח ושיטות הטעיה של הנתבעת. טענת הפרת סימן המסחר התקבלה מאחר והנתבע עשה שימוש בסימן המסחר הרשום של התובע על מוצרים דומים לאלה של התובע, גם אם לא ייצר אותם בעצמו. בית המשפט הפעיל את שיקול דעתו לפסוק סכום פיצוי נמוך יותר ללא הוכחת נזק בשל עסקיו הקטנים של הנתבע ונסיבותיו האישיות, אך שקל גם את חומרת ההפרות ואת פוטנציאל הפגיעה בשמו הטוב של התובע. ככלל, פסק הדין נטה לטובת התובעים, קיבל את טענותיהם ונתן צווי מניעה וסעדים כספיים.