רע"א 1566/23

תקציר

לאחר עיון בבקשה ונספחיה, הוחלט לדחות את הערעור ללא צורך בתשובה. נכונותו של בית המשפט להעניק רשות ערעור בענייני בוררות שמורה למקרים חריגים הכוללים שאלות משפטיות או ציבוריות רחבות יותר מעבר לאינטרסים האישיים של הצדדים או מחייבים התערבות למניעת עיוות דין. החלטה זו מתיישבת עם תקדימים בהם התערבותו של בית המשפט במקרים של ביטול פסקי בוררות מוגבלת ביותר. במקרה זה, ניסיונה של העירייה להציג את בקשתה כעקרונית נתפס כחסר בסיס, שכן המחלוקת נותרה עניין ענייני מבלי לעורר שאלה עקרונית מהותית. בית המשפט גם לא מצא עיוות דין שיצדיק את קבלת הערעור. בנוסף, החלטת ההפטר מבוססת לגופה: הצדדים הסמיכו באופן ברור את הבורר לדון בהערכת שווי זכויות הקניין והפיצויים הנלווים בגין הפקעה. הסכמים קודמים בין הצדדים חיזקו את בעלותו של המשיב, ויעידו על כך טיוטת שכירות משנת 2009 המכירה במשיב כבעל הבית. טענת העירייה כנגד בעלותו של המשיב נדחתה אפוא בשל סתירה להודאתם בעבר ולהתנהלותם הפרוצדורלית. יש לציין כי העירייה שינתה את עמדתה בנוגע לסמכותו של הבורר לאורך כל ההליכים, תחילה ערערה על בעלותו של המשיב ולאחר מכן ערערה על סמכותו של הבורר בעניין. עם זאת, בבקשה הם חזרו לטענתם הראשונית כי העניקו לבורר סמכות בתביעות בעלות. חוסר עקביות זה ערער את מעמדם. משכך, הבקשה נדחתה, וכל בקשה של העירייה לעכב את ביצוע פסק הדין של בית המשפט המחוזי נדחתה אף היא. לא היה צו לעלויות מכיוון שלא התבקשה תשובה. ההחלטה ניתנה ביום 6.3.2023.