ע"ע 496/09

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הערעור ולקיים את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בית המשפט לא מצא סיבה מוצדקת להתערב בהחלטת הערכאה הנמוכה יותר, שהייתה מנומקת היטב ומבוססת מבחינה משפטית. פסק דין זה סובב סביב הסוגיה השנויה במחלוקת האם בני זוג לשעבר זכאים לקצבת שאירים. החוק והפסיקה הקודמת אינם תומכים בטענת המערערת להטבות אלה, ופסקי דין קודמים קבעו כי רק שאירים רשמיים כהגדרתם בתקנון הקרן זכאים. כמו כן, קצבת שאירים אינה נחשבת לחלק מהעיזבון, כך שצוואתו של נפטר אינה יכולה להעניקו לאיש. טענותיה של המערערת בדבר אריכות ימיה של יחסיה עם המנוח והסתמכותה על תקנות קודמות מובנות, אך אין בהן כדי לשנות את התוצאה. על פי התקנות האחידות, בני זוג לשעבר אינם זכאים להיות שאירים, וההטבות מיועדות לתלויים בנפטר בעת פטירתו. אמנם תיתכן תחושת עוול במקרים מסוימים, אך בית המשפט אינו יכול לסטות מהדין הקיים ללא נסיבות חריגות, שאינן קיימות במקרה זה. בית המשפט מסכים עם קביעותיו של בית המשפט המחוזי לפיהן פרידתה של המערערת מהמנוחה וצוואתה של האחרונה, שקבעה אותה, מלמדות כי לא ייגרם לה נזק בלתי מידתי. זאת ועוד, בית המשפט תומך בניתוחו של בית הדין האזורי את תחולת התקנות האחידות על מקרה זה ואת זכאותה של תמ"א לקצבה. הערעור נדחה, והמערערת אחראית לתשלום שכר טרחת עורך הדין של כל אחד מהמשיבים, בסך 3,000 ₪ בתוספת מע"מ בתוך 30 יום.