עת"מ 990/06

תקציר

פסק הדין מתייחס לשתי עתירות מאוחדות נגד אישור תוכנית בנייה בירושלים. התוכנית, שעניינה מגרש בשטח של 1,079 מ"ר, נועדה להגדיל את צפיפות הבנייה באמצעות בנייה של שבע קומות מגורים ושתי קומות תת קרקעיות לחניה ולאחסון. העותרים, תושבים שכנים, התנגדו לתוכנית, אך התנגדותם נדחתה על ידי ועדת המשנה להתנגדויות של הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה. הסוגיות המרכזיות הן סבירותה של החלטת ועדת המשנה, בעיקר בכל הנוגע לצפיפות הבנייה, וחוסר הבהירות וחוסר הוודאות לכאורה הנגרמים בשל היעדר תוכנית מתאר ספציפית לירושלים. בית המשפט מגיע למסקנה כי החלטת ועדת המשנה סבירה ונתונה לשיקול דעתה, במיוחד בהתחשב באופי הדינמי של הליכי התכנון ובמטרות המדיניות של הגדלת הצפיפות באזורים עירוניים. עוד נקבע כי תכנית המתאר הארצית הקיימת מספקת הנחיות מספקות בנושא הצפיפות ואינה מחייבת תכנית מתאר נוספת. יתר על כן, בית המשפט קובע כי ועדת המשנה שקלה במידה מספקת את האינטרסים של התושבים השכנים וכי השפעת התכנית על ערכי הנכסים אינה עילה תקפה להתערבות. בנוסף, צוין בפסק הדין כי ועדת המשנה התייחסה לחלופות שהציעו העותרים ומנמקת מדוע לא אימצה אותן. לבסוף, בית המשפט מבטל את האינדיקציה מפסק דינו הקודם לפיה העותרים יוכלו להגיש עתירה נוספת לאחר החלטת המועצה הארצית בערר קשור, שכן התכנית התקדמה וחלו שינויים בלתי הפיכים בשטח. טענות העותרים נגד החלטת ועדת המשנה נדחות, והם נדרשים לשאת בהוצאות משפט.