ת"א 6015-01-14

תקציר

פסק הדין מתאר סכסוך רכושי בין שתי משפחות על חלקת אדמה ובית עליה בבעלות משותפת של בני שתי המשפחות. התובע המקורי, מר נימר ג'רוס, הגיש תביעה לפירוק השותפות, אך נפטר זמן קצר לאחר מכן והחליף את תביעתו בזו של בנו, התובע הנוכחי, מר רביע מבריקי. הנתבעים הם אחיינים של מר נימר ג'רוס, ילדיו של אחיו המנוח דיב ג'רוס, שירשו את חלקו של אביהם בנכס. בבית המדובר מתגוררים בני משפחה שונים של הנתבעים מזה מספר דורות, לרבות הגב' דוניס ג'רוס, אלמנתו של כרים ג'רוס (נאשם 7), הממשיכה להתגורר בו עם שלושת ילדיה. המחלוקת נסובה סביב שיטת פירוק השיתוף, כאשר התובעים ביקשו תחילה למכור את הנכס ולאחר מכן לתקן את התביעה ולבקש חלוקה בעין. תחילה מתייחסת השופטת לבקשת התובעים לחלוקה בעין, תוך בחינת הוראות הדין והפסיקה הקודמת בנושא. נמצא כי חלוקה בעין אינה אופציה מתאימה במקרה זה, שכן היא עלולה לגרום הפסד ניכר לנתבעים ואינה עולה בקנה אחד עם כוונות החוק. כמו כן, השופטת מדגישה את השיהוי של התובעים בבקשת התיקון ואת הנסיבות המיוחדות של המקרה, לרבות ייחודו האדריכלי של הבית וערכו הנפשי עבור הנתבעים. לאחר מכן דן השופט באפשרות למכור את הנכס ושוקל את הגישה הצודקת ביותר. נקבע כי מכירה פומבית אינה דרך הפעולה הראויה, נוכח זיקתם החזקה של הנתבעים לנכס. תחת זאת, השופט פוסק לטובת מכירה כפויה של חלקה של התובעת לנתבעים, תוך הכרה בגב' דוניס ג'רוס וילדיה כדיירים מוגנים. החלטה זו מתבססת על הנסיבות הספציפיות, לרבות ידיעת התובעים על המצב ורצונם של הנתבעים לשמר את שותפותם בבית המשפחה ההיסטורי. עוד מדגישה השופטת את הצורך להתחשב בזכויות התובע ולקבוע מחיר הוגן לנכס, תוך התחשבות בשווי הבעלות המלאה של הנתבעים לעומת הבעלות המשותפת. לצדדים ניתנת ארכה עד פברואר 2018 לנהל משא ומתן על תמורת המכירה ולהגיע להסכמה, עם אפשרות למינוי שמאי במידת הצורך. לבסוף, השופט מעניק לתובע זכות סירוב ראשונה במידה והנתבעים ירצו אי פעם למכור את הנכס לצד שלישי. פסק הדין נועד לאזן בין זכויות הצדדים, תוך הכרה במשמעות הרגשית וההיסטורית של הנכס עבור הנתבעים תוך הבטחת התייחסות לזכויות התובע.