תאד"מ 47298-10-22

תקציר

השופט דחה את תביעת התובע נגד הנתבעת להשבת חוב שהיה חייב לכאורה בגין סחורה שסופקה במהלך שיפוץ הבית. התובעים, שנשאו בנטל ההוכחה, לא הציגו ראיות משכנעות לתמיכה בטענותיהם. תעודות המשלוח שהוגשו, החיוניות להוכחת קבלת טובין, היו לא חתומות ולא שלמות, מה שהוביל לחוסר אמון באמיתותן. עדי התביעה, לרבות מנהל מחסן ונהג, מסרו עדויות לקויות, לעיתים סותרות, ולא ביססו את הטענה כראוי. יתר על כן, התובע לא הציג מסמכים חיוניים, כגון הסכמי מסגרת חתומים או כרטיסי לקוח, כדי לאשש את טענותיו. עדויות הנאשם, לעומת זאת, נמצאו אמינות ועקביות, נתמכות בראיות וללא סתירות מהותיות. הימנעותה של התובעת מהבאת עד מפתח, ציפתי ציון, שהיה מרכזי באירועים, למרות שהכיר בחשיבותו, פעלה לרעתם. השופטת הגיעה למסקנה כי התובעים לא עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם ודחתה את התביעה, תוך שהיא מצווה עליהם לכסות את הוצאות הנתבע ושכר טרחת עורך הדין בסך 8,500 ₪.