ת"א 585/03

תקציר

התביעה הוגשה על ידי חבר קיבוץ נחשולים, שביקש להיות מוכר כזכאי להקצאת דירה מכוח החלטה 751 של מועצת מקרקעי ישראל. התובע טען כי יש להכיר במועד רישום החברות שלו כמועד שנקבע על ידי הקיבוץ, המזכה את החברים החל ממועד זה בהטבות מסוימות, לרבות הקצאת דירה. לחילופין, הוא ביקש לקבל את כל הזכויות שמהן נהנים החברים החל ממועד זה. הנאשמים היו הקיבוץ ומזכירתו. השופט קבע כי טענת התובע משוללת כל יסוד. התובע, שבקשת החברות שלו התקבלה לאחר המועד הקריטי, לא היה זכאי לאותן הטבות כמו אלה שהיו חברים לפניו. עוד קבעה השופטת כי למזכירה לא הייתה סמכות לחייב את הקיבוץ להכיר בחברותה של התובעת לפני המועד הקובע, במיוחד לאור העובדה שפעולותיה של המזכירה היו בניגוד להחלטות הוועד המנהל של הקיבוץ. יתר על כן, התובע היה מודע או היה עליו להיות מודע לחוסר סמכותה של המזכירה. לפיכך, ההתחייבות שנתנה המזכירה לתובע, גם אם ניתנה בתום לב, לא חייבה את הקיבוץ. כמו כן, לא הובאו ראיות לכך שלתובע נגרם נזק כלשהו כתוצאה מדחיית ההצבעה בבקשת החברות שלו, שכן התוצאה הייתה עלולה להיות שלילית אם ההצבעה הייתה קודמת למועד הקריטי. עוד ציינה השופטת כי קביעת מועדי הזכאות להטבות היא הכרח משפטי ויוצרת תחושת איזון, במיוחד במסגרת קיבוצית כמו קיבוץ. לבסוף, הדגישה השופטת את חשיבות הקצאת הדירות באופן שוויוני ועל פי קריטריונים שנקבעו מראש. לאור ממצאים אלה, התביעה נדחתה מבלי שנפסקו הוצאות למי מהצדדים.